דע את אמריקה, פרק ב \ בן אלידע

January 2, 2019 12:40 pm0 commentsViews: 7

 

ג’קסון המאוכזב הפך להיות בר פלוגתא קבוע של אדאמס. תומכיו של אדאמס, שיצגו בעיקר את האינטרסים של מדינות החוף המזרחי של ארה”ב, הפכו לקבוצה שכינתה את עצמה “הרפובליקנים הלאומיים”. ג’קסון, שנתמך על ידי מדינות הדרום והחוף המערבי, התחיל לכנות את קבוצת אוהדיו בשם: “הדמוקרטים”, או ה”ג’קסוניאנס דמוקרטס”. לפי שעה, שתי הקבוצות האלה השתייכו עדיין למפלגה אחת: “הרפובליקנים הדמוקרטים”.

בבחירות של 1028, אתגר ג’קסון שוב את אדאמס, והפעם הצליח לקבל את קולות רוב האלקטורים, והפך לנשיא.

ארבע שנים מאוחר יותר, לקראת הבחירות של 1832, מינו הדמוקרטים של ג’קסון את ג’קסון כמועמדם לנשיאות, ורשמו את עצמם כמפלגה בפני עצמה. בועידה הראשונה, שקויימה על ידי מפלגה כלשהי, קיבלה על עצמה המפלגה החדשה כלל מחייב: מועמד לנשיאות מטעם הדמוקרטים, כמו גם המועמד לסגן הנשיא, חייב לצבור רוב של שני שליש ממשתתפי הועידה. במהלך 112 השנים הבאות, התאפיינו ועידות המפלגה הדמוקרטית במספר רב של סיבובי בחירה, עד שמועמד מסויים הצליח לצבור את הרוב הדרוש כדי להפוך למועמד המפלגה. בפעם הראשונה שהכלל יושם, היה המועמד ג’ון דייויס זקוק ל לא פחות מ  100 סיבובים כדי להגיע ליעד הנכסף. בשנת 1936, החליטה הועידה לבטל את הכלל שגרם שוב ושוב להתארכות הועידות  לזמן בלתי ידוע מראש, ושגרם להרבה סכסוכים ומריבות בין המתמודדים ואוהדיהם.

לקראת הבחירות של 1832, פרש אחד מיריביו של ג’קסון מהמפלגה והקים יחד עם אחד מפורשי הקבוצה הרפובליקנית הלאומית, מפלגה חדשה בשם “ויג”, כשמה של מפלגה בריטית ותיקה שהתנגדה למלוכה במאה ה 18.

משנת 1828 ועד 1856, הצליחה המפלגה הדמוקרטית לזכות בכל מערכות הבחירות לנשיאות, למעט בשנים 1840 ו 1848, שנים שבהן תמיכתה בהטמעת העבדות במדינות החוף המערבי, נתקלה בהתנגדות הבוחרים במדינות אלה. מי שדחף את הרעיון שלפיו כל מדינה תהיה רשאית לקבל החלטה עצמאית בנושא, היו אנשי מדינות הדרום הדמוקרטים, בראשות ג’פרסון דייויס. הדמוקרטים של המדינות הצפוניות בראשות סטיבן דאגלס, התנגדו לרעיון. הנושא הזה פיצל את המפלגה הדמוקרטית הצעירה לקראת

הבחירות לנשיאות של 1860. הדמוקרטים הדרומיים מינו את ג’ון ברקינדרידג’ כמועמדם לנשיאות, בעוד הצפוניים מינו את דאגלס. עוד מפלגה חדשה שקמה, בשם: “מפלגת האיחוד החוקתי”, מינתה את מקימה, ג’ון בל.

רגע אחד, אל תלכו עוד לאף מקום, עוד מפלגה חדשה הופיעה בשטח בשנת 1954: “המפלגה הרפובליקנית” שמה, שהמצע שלה היה פשוט וברור: ביטול מוחלט של העבדות. המפלגה הזאת הציגה מועמד משלה לנשיאות – אברהם לינקולן שמו. חשוב לציין, שלא היה למפלגה הרפובליקנית החדשה שום קשר פוליט או אידאולוגי למפלגתו של ג’פרסון שנמחקה מהמפה 40 שנה קודם לכן.

פרק ג’ בעוד שבוע.

Leave a Reply


Scroll Up