האיום הגדול על דמוקרטיה האמריקאית

May 13, 2019 8:21 pm0 commentsViews: 3

 

הרפובליקנים נלחמים בכל דרך שעומדת לרשותם, להבטיח שכמה שפחות דמוקרטים יוכלו להצביע בבחירות. מודעים לעובדה, שמספר המצביעים הדמוקרטים עולה על מספר המצביעים הרפובליקנים, הדרך היחידה מבחינת לאזן, ואולי להשיג יתרון על פי שיטת האלקטורים האמריקאית, היא למנוע את זכות ההצבעה מכמה שיותר דמוקרטים. הדרך הכי אפקטיבית להשגת המטרה הינה הנחת מכשולים בדרך לקלפיות באיזורי בחירה שבהם ידוע שיש לדמוקרטים רוב. שיטה אחרת, שבה נקטו הרפובליקנים בבחירות 2018, (ושבגדול לא הביאה להם את התוצאות המקוות), הינה הפחדת והטרדת המצביעים, טקטיקה שמזכירה לרבים את התקופות החשוכות בארצות הדרום של ארה”ב, ואפילו את תקופת האפרטהייד בדרום אפריקה. במילים אחרות, הרפובליקנים עושים כל מה שהם יכולים כדי למנוע מבוחרים שצבע עורם אינו לבן את זכות הבחירה בהשתקת קולם, בהקמת מכשולים פיסיים בדרך אל מקום הקלפי, בהגבלת שעות ההצבעה ובהמנעות מספירת קולותיהם. אם הדמוקרטים לא יקדישו מאמצים מיוחדים בהשבת מלחמה שערה, יתכן מאוד שהם כבר הפסידו את המלחמה.

דיכוי מצביעים הוא נשק פוליטי שבו משתמשים משטרים טוטאליטריים ופשיסטיים. התוצאה היא תמיד – שלטון המיעוט וביטול קולו של הרוב. בלי רפורמה בשיטת רישום הבוחרים כמצביעים כצעד ראשון להבסת הדיכוי, תגלוש ארה”ב לפאשיזם במהירות גוברת והולכת. המלחמה בדיכוי המצביעים חייבת להיות נושא השיח העיקרי של החברה האמריקאית של היום.

בהרבה אופנים, נשיאותו של דונלד טראמפ מהווה חזרה גנרלית להטמעת שלטון מיעוט ואם זה נשמע לכם מוגזם, קחו בחשבון שאילו שיטת “הרוב קובע”, הייתה נהוגה בארה”ב, טראמפ לעולם לא היה נכנס לבית הלבן. במדינות דמוקרטיות מערביות, יתרון של שלשה מיליון קולות, הוא ניצחון ברור ומוחץ

קחו בחשבון שלאחת ההחלטות הראשונות של טראמפ – בניית חומה בגבול הדרומי של ארה”ב עם מקסיקו, מתנגדים קרוב ל 60% של האמריקאים. קחו בחשבון שהניסיון של טראמפ למנוע כניסת מוסלמים לאמריקה, נתקל בהתנגדות עזה ורחבה של הציבור האמריקאי, שאילצה אותו לסגת מתכניתו. קחו בחשבון שהוא רוצה לבטל את תכנית ביטוח הבריאות המכונה “אובמקייר”, למרות ש 84% מהאמריקאים מרוצים ממנה. יש עוד הרבה “קחו בחשבון”, שמדגימים את הנתק של היושב בבית הלבן מרצון הציבור

 

שעל שלומו ורווחתו הוא ממונה, ושהיריעה קצרה מלהזכיר. מה שאבל חובה להזכיר זה את העובדה, שכמו במשטרים חשוכים, הריבון דואג באופן בלעדי לרווחתה של קבוצה קטנה של נאמנים ושותפים לדעה ולדרך. בכל יום מאז שהושבע, בוחן הנשיא המכהן את גבולות כוחו מחדש, כשהוא דוחף ללא הרף לכיוון האינטרסים הפרטיים שלו, בדרך שאינה תואמת את החוקה, ושרוב הציבור מתנגד לה. בדרך הוא מקיף את עצמו במעגלים של נאמנים שמוכנים להפר עבורו כל כלל וחוק, וכמעט להגן עליו בגופם.

נשיא שכזה, שיותר מכל דבר אחר דואג להשרדותו בתפקיד, יכול לממש את תכניתו אך ורק באמצעות דיכוי בוחרים מהמחנה הנגדי. נשיא שכזה, מסוגל גם לשנות את כללי ההתנהלות הדמוקרטית ולעוות אותם באופן שיקנה לו שלטון יחיד לתקופה בלתי מוגבלת והוא יעשה זאת בסיוע אנשים שמוכנים לפרש את החוק באופן שמתאים לצרכיו, ואם צריך, תוך התעלמות מבתי המשפט, ושימוש ציני בבית משפט עליון, ששופטיו חייבים לו את מינוייהם.

בחודש אוקטובר, כחודש לפני בחירות האמצע האחרונות, הביע בית המשפט העליון תמיכה בחוקים החדשים של דקוטה הצפונית בנוגע לחובת הצגת תעודה מזהה על ידי מי שמגיע אל הקלפי כדי לממש את זכותו האזרחית לבחור. על פי החוק המוצע על התעודה המזהה להמכיל את כתובתו המדוייקת של הבוחר, כולל שם רחוב ומספר בית. הפסיקה הזאת הפכה על פיה פסיקות של בתי משפט בדרג נמוך יותר, שפסקו נגד החוק בטענה שהוא מפלה בוחרים לרעה. רוב הבוחרים הדמוקרטים בדקוטה הצפונית הנם אינדיאנים שגרים בשמורות שאין בהן רחובות מסודרים, ובוודאי לא מספרי בתים. מאז ומעולם, משתמשים דיירי השמורות האלה, שמספרם מגיע ל 50,000, בתיבות דואר ככתובתם הרשמית. באמצעות החוק המפלה הזה, מבטיחים לעצמם הרפובליקנים את הניצחון בכל מערכת בחירות עתידית בדקוטה הצפונית.

בראיין קמפ, שר הפנים של ג’ורג’יה, שהיה ממונה בתוקף תפקידו על תקינות הבחירות בארצו, היה גם המועמד למשרת המושל מטעם המפלגה הרפובליקנית. למרות הטענה של הדמוקרטים שהוא חייב להתפטר מתפקידו, סירב קמפ להתפטר או להשעות את עצמו. כשר הפנים “הצליח” קמפ לבטל את זכותם של קרוב ל 1.5 מיליון מצביעים שחורים להצביע ביום הבחירות בשנים שבין 2012 ל 2018. ביחד עם טכניקות אחרות של דיכוי זכות ההצבעה, קיווה קמפ להבטיח את נצחונו מול המועמדת הדמוקרטית השחורה סטייסי אברהמס. קמפ ניצח את הבחירות בפער זעום ביותר של פחות מ 1% והפך למושל הרפובליקני של מדינת ג’ורג’יה.

בעקבות הפסדה הזעום, לקמפ, הפכה סטייסי אברהמס לנושאת הדגל של המאבק בדיכוי זכויות הבחירה. מיד אחרי הפסדה, היא הקימה ארגון בשם: “פר פייט אקשן” ששם לעצמו למטרה להלחם בתופעה.

במישיגן, באלבמה בפלורידה ובמדינות מפתח נוספות, הצליחו הרפובליקנים להשתלט על מנגנוני הבחירות, ולנתב אותו לצרכיהן. בפלורידה הצביעו בנובמבר האחרון קרוב ל 80% מהבוחרים, על החזרת זכות הבחירה לאסירים שסיימו לרצות את ענשם, מה שהיה מוסיף למאגר הבוחרים של פלורידה למעלה מ 1.5 מיליון בוחרים. מספר כזה של בוחרים יכול לשנות באופן מהותי את מאזן הכוחות בפלורידה, שבו יש כמעט שיווי משקל בין המפלגות. בימים אלה חוקק הקונגרס הרפובליקני של פלורידה חוק שמוציא את העוקץ מהחלטת הבוחרים, ומטיל קשיים ומגבלות על האסירים המשוחררים, במטרה למנוע מהם את זכות הבחירה

כהששמירה על כוחם הפוליטי עומדת על הפרק, ברור שפוליטיקאים מושחתים ונואשים רק יגבירו את מאמציהם לקראת הבחירות של 2020.

בנובמבר האחרון, הצביעו אנשי מדינת מיסורי ברוב של 62%, על רצונם להעביר חוק שכונה “מיסורי נקייה”, ושעל פיו יש לשרטט מחדש באופן הוגן ונקי משיקולים פוליטיים את איזורי הבחירה, לבטל את נוכחות הכסף הגדול של חברות הביטוח האנרגיה והפרמה במדינה, ולחייב את נבחרי הציבור באחריות אישית. כמה חודשים אחרי הבחירות בתי המחוקקים הרפובליקנים של מסורי מסרבים להפוך את הצבעת האזרחים לחוק. בשבוע שעבר הקונגרס של מיסורי העביר חוק שמוחק סעיפים קריטיים בנוסח החוק שקיבל את אישור הבוחרים, תוך התעלמות מהדרישה העממית לשקיפות שלטונית, ולשרטוט מחדש של איזורי הבחירה על ידי גוף עצמאי ובלתי תלוי

בינואר האחרון, הדמוקרטים בקונגרס הגישו הצעת חוק בשם: “למען העם”. החוק מנסה לשפר את שיטת ההצבעה האלקטרונית ולהלחם בנסיונות הדיכוי. החוק עבר את מבחן הקונגרס הדמוקרטי והועבר לסנט. מיץ’ מק’קונל, יו”ר הסנט, מסרב עד לכתיבת הדברים האלה להביא את הצעת החוק לדיון בסנט, גם כשברור שממילא אין כל סיכוי שהחוק יעבור בסנט הרפובליקני, ובוודאי שלא יחתם על ידי הנשיא במידה ובדרך נס החוק יתגלגל לשולחנו.

ביום חמישי האחרון הגישו הדמוקרטים לקונגרס הצעת חוק חדשה בשם: “שיפור זכות הבחירה”. החוק הזה מבקש למנוע ממדינות שיש להן היסטוריה של אפליית בוחרים ודיכוי נרחב של זכויות ההצבעה, מלשנות את חוקי ההצבעה שלהן ללא אישור משרד המשפטים הפדרלי. גם לחוק הזה אין הרבה סיכוי לעלות לדיון בסנט, לא כל שכן להגיע להצבעה. אבל הדמוקרטים, שמודעים לעובדה הזאת, מאמינים שחובתם להלחם ללא לאות למען הבוחרים שהקנו להם את הכח לחוקק בקונגרס ככל שביכולתם.

גוף חדש בשם “המרכז הלאומי לקידום האינטרסים של הבוחר”, מנסה לקדם שינוי חוקתי ומעבר לשיטת “הרוב מנצח”, כמקובל במדינות המערביות הדמוקרטיות המפותחות. לרעיון יש תמיכה גורפת בקרב הבוחרים הדמוקרטים, אבל קשה להניח שניתן יהיה להעבירו בסנט, לפני שלדמוקרטים יהיה בו רוב של 66 – הרוב הנדרש להעברת תוספות או שינויים לחוקה. עד אז אמריקאים, אל תלכי לישון, כי אין לדעת איך אמריקה שלכם תראה כשתתעוררו

 

 

 

 

Leave a Reply


Scroll Up