האם הסיעה החרדית “יהדות התורה” בדרך לפיצול מאת דני זקן?

November 2, 2018 6:44 pm0 commentsViews: 2

ערב הבחירות לרשויות המקומיות, השבר בסיעת “יהדות התורה” מתגלה במלוא עוצמתו ונדמה כי החסידים והליטאים על סף פרידה. “הפיצול מתקרב בצעדי ענק”, מודה חבר כנסת חרדי בשיחה עם אל-מוניטור. האם כוח המיקוח של החרדים יקטן?

“אני מתקשה להאמין שנצליח לאחות את הקרע הגדול של הבחירות לרשויות המקומיות, הפיצול הולך ומתקרב בצעדי ענק”, כך אמר לאל-מוניטור חבר כנסת חרדי, שהעדיף לומר את הדברים ללא אזכור שמו. לדבריו, “המפץ החרדי הגדול”, או במילים מפורשות יותר – פיצולה של הסיעה החרדית-אשכנזית “יהדות התורה”, עומד בפתח. יתרה מכך, שיתוף הפעולה המתהדק של ש”ס, המפלגה החרדית-מזרחית, עם דגל התורה – הפלג הליטאי שמרכיב את יהדות התורה, עשוי להביא לחיבור פוליטי עתידי בין שתי אלה, ברשימה משותפת או בכל דרך אחרת.

ללא איחוד חרדי זה או אחר, צפויה ירידה בכוחן הפוליטי של המפלגות החרדיות ובכוח המיקוח שלהן במשא ומתן קואליציוני.

יהדות התורה היא סיעה המאחדת את מפלגת “דגל התורה”, שהנציג הבולט שלה בכנסת הוא יו”ר ועדת הכספים משה גפני; ואת מפלגת “אגודת ישראל” המייצגת כמה חסידויות: גור (נציגה הוא סגן שר הבריאות יעקב ליצמן), ויז’ניץ, בעלז ועוד.

הסיעה המאוחדת הוקמה לקראת הבחירות לכנסת ה-13 ב-1992 ומאז רצה במבנה הזה. שני פלגיה נוקטים עמדות משותפות ברוב הנושאים. בכנסת הנוכחית יש לסיעה שישה מנדטים, אך משקלה הסגולי גדול מכך והשפעתה על מדיניות הממשלה בכל הקשור לענייני דת ומדינה היא רבה במיוחד.

לאורך השנים מי שהנהיגו את היהדות החרדית-אשכנזית היו רבנים קשישים המכונים “גדולי הדור”, והפוליטיקאים פעלו לפי הנחייתם. בשנים האחרונות רבנים אלו הלכו לעולמם: הרב אלעזר מנחם שך ב-2001 בגיל 102, הרב יוסף שלום אלישיב ב-2012 בגיל 102 והרב אהרון לייב שטינמן ב-2017 בגיל 103. בעצם, החיכוכים בתוך יהדות התורה החלו עוד לפני מותם – לנוכח העובדה שהרבנים המנהיגים היו קשישים מאוד וגם לנוכח תהליכי שינוי בחברה החרדית בעידן הדיגיטלי והתפתחות העיתונות החרדית העצמאית.

החיכוכים הללו יצאו לאור בשנה האחרונה בסוגיות כמו חוק המרכולים, עבודות הרכבת בשבת וחוק הגיוס. בכולם נקטו חברי הכנסת של אגודת ישראל קו נוקשה יותר משותפיהם לסיעה. המחלוקת על חוק הגיוס היא כנראה הבולטת ביותר, כאשר סגן השר ליצמן חסיד גור מתנגד לנוסח החוק שהציע צה”ל, בעוד ח”כ גפני מדגל התורה ושר הפנים ומנהיג ש”ס אריה דרעי דווקא תומכים בו. החוק אושר בקריאה ראשונה למרות איומי ליצמן, ואמור לעלות לקריאה שנייה ושלישית במושב החורף בשבועות הקרובים.

אבל השבר הגדול באמת קורה בימים אלה, ערב הבחירות לרשויות המקומיות שיתקיימו ב-30 באוקטובר. כמעט בכל יישוב שיש בו קהילה חרדית, המחנה החרדי מפוצל בין החסידים לליטאים. כך גם בעיר הבירה ירושלים: בעוד החסידים מריצים לראשות העיר את סגן ראש העיר החרדי-חסידי יוסי דייטשהודיעו דגל התורה וש”ס כי לא יתמכו בו אלא במועמד שאינו חרדי, משה ליאון.

באלעד, עיר חרדית, נרשם עימות סוער בין הליטאים לחסידים, כאשר ראש העיר המכהן ישראל פורוש, שהוא בנו של סגן השר החסידי מאיר פורוש, החליט להתמודד שוב, למרות סיכום מוקדם כי יפנה את מקומו לנציג הליטאים. אלה הביאו את ממלא מקום ראש עיריית ירושלים יצחק פינדורס להתמודד נגדו, אך הוא נפסל על ידי בג”ץ כי אינו תושב אלעד.

עימותים יש גם בחיפה, שם כל רשימה חרדית תומכת במועמד אחר לראשות העיר. בצפת, עיר עם ציבור חרדי גדול, מתמודדים בין היתר שני מועמדים חרדים. אחד חסיד ואחד ליטאי.

לדברי חבר הכנסת ששוחח עם אל-מוניטור, רשימת הפיצולים הארוכה מעידה יותר מכל כי כעת “רב המפריד על המשותף”, לפחות בבחירת דרכי המאבק למען המטרות החשובות לחרדים.

במקביל, ש”ס החרדית-מזרחית נתונה במשבר מסוג אחר. לאחר מותו של המנהיג הרוחני הרב עובדיה יוסף לפני חמש שנים [2013], השתלט על המפלגה אריה דרעי. זה הביא את השר והיו”ר לשעבר אלי ישי לעזוב את המפלגה ולהקים תנועה מתחרה בשם “יחד”, אשר בבחירות האחרונות לכנסת השיגה כמעט 3% מהקולות אך לא עברה את אחוז החסימה. ש”ס לעומתה קיבלה בבחירות שבעה מנדטים, אך כעת לפי הסקרים היא מגרדת את אחוז החסימה. אחת הסיבות לכך היא בריחה של הציבור הלא חרדי מהתנועה. זה ציבור שהעריץ את הרב יוסף אך לא מזדהה עם דרכו של דרעי.

דרעי עצמו מתנגד ליוזמה של ראש הממשלה בנימין נתניהו להורדת אחוז החסימה, אך מחפש דרכים להבטיח את מקומו בכנסת הבאה.איחוד עם דגל התורה הוא רעיון שעלה עוד ב-2014, ובשנה האחרונה צבר תאוצה, הן בגלל הירידה בכוחה של ש”ס והן בשל הפיצול ביהדות התורה. מבחינת דגל התורה זה רעיון לא רע, כיוון שהיא תתקשה לעבור את אחוז החסימה לבדה בגלל פיצול פנימי בתוכה עם פלג ירושלמי קיצוני יותר, שצפוי לעבור לאגודת ישראל.

תוצאות הבחירות ברשויות המקומיות ישפיעו בוודאי על סוגיית הפיצול החרדי ויצירת שותפויות חדשות לבחירות לכנסת. אם המועמד החרדי בירושלים יוסי דייטש יפסיד כפי שצופים הסקרים, צפויה החרפה של העימות בתוך יהדות התורה. גם חידוש הדיון בכנסת בחוק הגיוס והמשך התנגדותם של ליצמן וחבריו החסידים יקדמו מהלך של פיצול הרשימה.

בשמאל-מרכז יש מי שמקווה שרשימה מאוחדת של דגל התורה וש”ס תהיה מתונה יותר מדינית ותיתן יד להקמת קואליציית שמאל-מרכז. האפשרות הזו קלושה, בעיקר בשל התנגדות החרדים לשותפות עם יש עתיד של יאיר לפיד, שצפויה להיות מפלגת המרכז הגדולה ביותר. האפשרות הסבירה יותר היא השתתפות בקואליציה בראשות נתניהו, אך אז הפיצול החרדי יקטין את כוחם ויאפשר לנתניהו יותר חופש פעולה בגיבוש הסכמים קואליציוניים.

Read more: http://www.al-monitor.com/pulse/iw/originals/2018/10/israel-ultra-orthodox-parties-municipal-elections-jerusalem.html#ixzz5VkdI22Ua

Leave a Reply


Scroll Up