ההיסטויה של הפוליטיקה האמריקאית – פרק ג’ \ בן אלידע

January 3, 2019 8:43 pm0 commentsViews: 12

 למרות שלינקולן לא הצליח לזכות באמון רוב הבוחרים, השיטה האלקטוראלית העניקה לו את הנשיאות.

הבחירות של 1860, נחשבת על ידי הסטוריונים של הפוליטיקה האמריקאית כאחת משלשת מערכות הבחירות הקריטיות בהיסטוריה של ארה”ב. הבחירות האלה הובילו להתחדדות רעיונית שהתקבעה לנאמנות מפלגתית בקרב ציבור בעלי זכות הבחירה. למעשה נוצרו בבחירות האלה שני גושים מפלגתיים עיקריים, שהובילו בסופו של דבר לקיטוב פוליטי. שתי המפלגות האלה ישלטו במערכת הפוליטית מכאן ואילך ויהפכו אותה לשיטה דו מפלגתית. עד כמה שזה נשמע מוזר היום, ה”רפובליקנים” היו אלה שהיו מזוהים עם רעיונות רדיקליים וליברלים, בעוד הדמוקרטים יצגו את השמרנים תומכי העבדות, הסירוב להכיר בזכויות הנשים, ועוד כל מיני עקרונות שמזוהים כיום עם המפלגה השמרנית, שמחזיקה בשם: המפלגה הרפובליקנית. איכשהו בדרך אל העכשיו, התהפכו היוצרות והאידאולוגיות, בלי שהשמות התחלפו. בהמשך ננסה לעקוב אחרי התהליך.

ברוב מדינות ארה”ב, החל משנת 1870 ועד 1890, היה שוויון בכוחן של שתי המפלגות וההכרעות בבחירות המקומיות היו נופלות לכאן או לכאן על חודם של קולות בודדים. מה שהכריע את הכף לטובת המועמדים הדמוקרטים בבחירות הלאומיות, הייתה השליטה הדמוקרטית הבלתי מעורערת במדינות הדרום. ברור שמי שהתחיל לקרוא כאן, ולא מכיר את ההיסטוריה, חושב שזאת היא טעות דפוס, או שהכותב משוגע: מדינות הדרום -דמוקרטיות? אז בואו ונבהיר שוב: הדמוקרטים של אותה תקופה, הזדהו עם דעות שמרניות קיצוניות, ואין להם שום קשר עם האידאולוגיה של המפלגה הדמוקרטית העכשווית ולהפך: הרפובליקנים – שמרנים היום, אינם הרפובליקנים של אז, שהיו חדשנים – ליברלים. הדמוקרטים הלבנים והעשירים של מדינות הדרום, לא סלחו לרפובליקנים של מדינות הצפון והמערב, את הניצחון במלחמת האזרחים שהתחוללה בין השנים 1860, (מיד אחרי שלינקולן הושבע לנשיאות), ועד 1865, ושהסתיימה כידוע בנצחון המדינות הרפובליקניות. תושבי מדינות הדרום המשיכו גם אחרי תבוסתם, להאחז בשיניים ובציפורניים בדעותיהם השמרניות והגזעניות, ובמידה לא קטנה עד עצם היום הזה, אלא שהיום הם נקראים – רפובליקנים.

המשך בשבוע הבא

Leave a Reply


Scroll Up