הוא היה בריא כמו שור

February 7, 2020 9:47 pm0 commentsViews: 32

 

 

 

מי לא מכיר את הבחור הבריא שיום אחד צנח ומת מדום לב? זה שהיה ידוע כ”בריא כמו שור”. כמי שהשגיח על עצמו ועל בריאותו, אכל “נכון”, התעמל בג’ים כל יום ורץ מרתון 4 פעמים בשנה. מי לא מכיר אותו? את זה שנהג להתפאר בחיטובי גופו נוכח גילו המתקדם יחסית, ונראה 10 שנים יותר צעיר מגילו הכרונולוגי?

ויום אחד, פתאום קיבלנו הודעה שהבחור חטף “דום לב”, צנח ומת במקום ובלי שום הודעה מוקדמת והוא רק בן 47, ושההלויה שלו תתקיים מחר ב 2:00 בבית הקברות ההוא או הזה

גם אני יכולתי בקלות להכנס לרשימה הלא כל כך מפוארת של הבחורים ה”בריאים”, שיום אחד צנחו וגמרו עניין, אלמלא הייתי עקשן ועמדתי על שלי

בחנוכה לפני מספר שנים, התארחתי להדלקת נרות אצל אחד מחברי הקרובים. את הדלקת הנרות ליווה כיבוד חנוכה מסורתי, ובין היתר – איך לא, לביבות תפוחי אדמה משובחות ושמנוניות למהדרין מהם אכלתי שתיים ועוד אחת לשם נימוס. מאחר וידעתי שיהיה עלי להשתתף בהדלקת נרות נוספת באותו ערב בקרב המשפחה, הסתפקתי בשלשת הלביבות האלה, כי ידעתי שלא אוכל לוותר על הלביבות המשובחות במיוחד של גיסתי שתחיה, שהמתכון הסודי שלהן עובר מאם לבתה אולי מאז נס חנוכה המקורי. ואמנם, זכיתי לבלוס עוד 4 לביבות נהדרות לפני שהרגשתי שאני עומד להתפוצץ

לגילי הייתי גבר בריא שלא סבל משום בעיה. לחץ הדם שלי היה תקין לחלוטין, ערכי הכולסטרול לא הדאיגו את רופאי ולא נרשמו לי כל תרופות להורדת כולסטרול. התעמלתי באפן קבוע 5 פעמים בשבוע, ומשקלי היה סביר ביחס לגובה שלי. אמנם לא ניתן היה לכנות אותי “רזה”, אבל הייתי רחוק מלהיות “שמן”. הייתי מרוצה מבריאותי ומהמראה שלי – וכך גם אשת חיקי הנצחית

יום אחרי בליסת הלביבות, באה לי צרבת שלא ידעתי כמוה. ה”טאמס”, לא עשו עליה שום רושם, והיא סירבה ללכת לדרכה למקום שממנו היא באה. היא התיישבה לה בתוכי ושום צו פינוי לא עזר. התופעה הייתה חריגה מספיק בכדי שאשתכנע לפנות לארג’נט קייר של קייזר, שם ערכו לי בדיקות מקיפות שלא עוררו כל חשד למשהו יוצא דופן, ונאמר

 

 

לי במפורש שבדיקת האנזימים שנוכחותם מצביעה על התקף לב הייתה שלילית, שהא.ק.ג. שלי נורמלי ותקין וכל בעייות לב נשללו לחלוטין. כף אחת של תרופה שבלעתי בשקיקה, העלימה את הצרבת כלא הייתה, ונשלחתי לביתי שמח וטוב לב

למחרת היום חזרתי לשיגרת חיי והלכתי לג’ים. גמרתי בשלום את רוטינת האימון הרגילה שלי ונסעתי הביתה להתקלח

כשיצאתי מהמקלחת תקף אותי פתאום כאב גב. מימי לא סבלתי מבעיות גב, וצירוף המילים “כאב גב”, היה זר ומוזר לי לחלוטין. הכאב לא היה משתק או קיצוני, והאמנתי שהוא יחלוף כמו שהוא הגיע, אם רק אמתין בסבלנות. המשכתי את חיי כרגיל, אבל הכאב לא חלף כפי שקיוויתי. בשבת הראשונה שנקרתה לי באותו השבוע, חזרתי לארג’נט קייר של קייזר בוודלנד הילס. גם הפעם הבדיקות והצילומים לא העלו שום חשדות לבעיות גב או לב, והרופאה שטיפלה בי רצתה לשלוח אותי הביתה עם חותמת שאני בריא, ובישרה לי שאדוויל אחד או שניים ישפרו לי את המצב

למחרת פניתי לרופא שלי וביקשתי להקדים קצת את הבדיקות השנתיות ולהכליל גם בדיקת לב במאמץ ובדיקה רדיו אקטיבית מיוחדת. לקח שלשה שבועות עד שכל הבדיקות התבצעו ולא נותרו יותר בדיקות לבדוק. תוצאות כל הבדיקות היו חד משמעיות: אני אדם בריא לחלוטין, וכאבי הגב שלי נובעים אולי ממתיחה בשריר, או מהתכווצות בשריר, אבל בהחלט לא כסימטום של בעיה לבבית: “אל תדאג, זה יעבור, תמשיך לקחת אדוויל”, אמרה לי הרופאה שניהלה את הבדיקות

כשהגעתי הביתה צלצל הטלפון שלי ועל הקו הייתה אותה רופאה שממנה נפרדתי 20 דקות קודם לכן: “אתה יודע מה”, אמרה לי הרופאה הנחמדה, “יש עוד אפשרות אחת שהיינו רוצים לשלול – בדיקת דם פשוטה שתוודא שאין לך סחיף דם בריאות. תבוא מחר למעבדה ותהיה לנו תשובה בתוך 30 דקות. סחיף דם כזה יכול לגרום לכאבי גב”. “אין בעיה”, אמרתי, אני אגיע מחר לפני הצהרים למעבדה

מי שמכיר את הבניין של קייזר בוודלנד הילס יודע שהדרך מהחניה לבניין עצמו – כמה עשרות מטרים, מתאפיינת בעליה קלה. את הדרך הזאת עשיתי כמה וכמה פעמים בימים שלפני הגעתי לבדיקת הדם ללא כל בעיות של קוצר נשימה או דופק מוגבר. זאת הייתה עליה קטנה שבכשרי הגופני, לא חשתי בה כלל ולא שמתי לב לקיומה

והנה באמצע הדרך מהחניה לבניין, פתאום לא היה לי אויר בריאות ונאלצתי לעמוד לרגע ולתמוך את עצמי בקיר הקרוב. לקח לי דקה או שתיים להתאושש מעט. איכשהו הצלחתי להגיע למעבדה שם לקחו לי דם וביקשו ממני להמתין בחדר ההמתנה לתוצאות

 

בינתיים חזרתי לחלוטין לעצמי, אבל בתוכי ידעתי שאני לא עוזב את המקום בלי לדעת בוודאות מה עובר עלי

עברו שלשים דקות בדיוק לפני שהרופאה הצעירה נגשה אלי בפנים נוהרות ובישרה לי שהבדיקה שוללת קיום של סחיף דם בריאות: “לך הביתה ותפסיק לדאוג יותר מדי. אין לך שום בעיה רפואית, אתה אדם בריא לחלוטין”. סיפרתי לה מה עבר עלי בדרך למעבדה ואמרתי שאני לא הולך לשום מקום עד שהם לא ימצאו מה לא בסדר אתי. הרופאה לא אמרה מילה ופנתה לדרכה. אני אבל לא פניתי לדרכי ואמרתי לפקידה שאני רוצה לראות קרדיולוג, ועכשיו!. לא עברו מספר דקות והרופאה הצעירה חזרה ועימה רופא קרדיולוג, שבמקרה או לא במקרה, היה ישראלי שמדבר עברית

“אני מחזיק את התיק הרפואי שלך עם כל הבדיקות”, אמר לי הרופא בעברית צחה. “על פי תוצאות הבדיקות אתה אדם סופר בריא”. “דוקטור”, אמרתי לו, אני מכיר את עצמי ואת הגוף שלי. משהו אתי לא בסדר, ואני לא זז מכאן עד שלא תמצאו מה זה”. הרופא הביט בי במבט משועשע ושאל: “מה אתה רוצה שאני אעשה אתך?”. “שלח אותי לצינתור”, עניתי בלי להסס. “או.קי.”, אמר הרופא, “אני אזמין לך צינתור. לך הביתה ותקבל מכתב עם תור לצינתור”. “אמרתי לך שאני לא הולך מכאן לשום מקום עד שלא תמצאו מה לא בסדר אתי”, אמרתי לרופא בקול מצווה, “שלח אותי לצינתור עכשיו!”.

“זה אומר שאצטרך לאשפז אותך, ואתה עלול לבלות כמה ימים בבית החולים”, אמר לי הרופא, כנראה בתקווה שה”איום” הזה יעבוד עלי ושאתרכך משהו. שיהיה ברור, עד לאותו יום הקשר היחיד שלי עם בתי חולים היה כמבקר חולים. מעולם לא אושפזתי ולא טעמתי ארוחה של בית חולים: “אז תאשפז אותי עכשיו אם זה מה שצריך לעשות”, אמרתי

בתום שני ימי אישפוז נילקחתי לצינתור שבו התברר מיד שאני סובל מסתימה מלאה בעורק הראשי ובעוד סתימות חלקיות בשני עורקים נוספים. משולחן הצינתור נשלחתי הישר לשולחן הניתוחים. שלשה ימים אחרי שהתעקשתי, עברתי ניתוח של שלשה מעקפים, שעל פי דברי הרופא המנתח הציל את חיי. וכה אמר לי הרופא המנתח: “למרבה הצער הבדיקות העומדות היום לרשותינו לא מצליחות לאתר את כל מחלות הלב בזמן. כתוצאה הרבה חולים שאין להם סימפטומים שמתגלים בבדיקות, נחשבים על ידי המערכת לבריאים לחלוטין. מסתבר שהגוף מוצא דרך להתמודד עם בעיות במחזור הדם ולעקוף מערכות פגומות, עד גבול מסויים, במיוחד אצל אנשים שמנהלים אורח חיים בריא ומצבם הגופני טוב. דווקא אצל אלה שאינם מתאמנים ושומרים על עצמם במיוחד, ניתן

 

לאתר בעיות בקלות. כתוצאה, אנשים שנראים בריאים לחלוטין, צונחים ומתים יום אחד בלי שום הודעה מוקדמת. ההתעקשות שלך, הצילה אותך בוודאות ממוות בטוח בקרוב מאוד”, סוף ציטוט

המסקנה, קחו אחריות על בריאותכם. אף אחד לא אחראי לכם כמו אתם. אל תסמכו על הרופאים ואל תקחו את מה שהם אומרים כדברי אלהים חיים. אם אתם לא מרגישים טוב, אל תניחו לרופאים לנוח. דרשו בתוקף את מה שמגיע לכם תמורת דמי הביטוח הרפואי שאתם משלמים ואל תשמחו ותעלזו כשהם אומרים לכם שאתם יכולים לישון בשקט כי הכל בסדר אתכם. בחיים האלה צריך להלחם על כל דבר, כולל על החיים עצמם – אז אל תוותרו, הלחמו!

 

 

 

 

Leave a Reply


Scroll Up