הישג: יין ישראלי ב”לה ברנדן/ חיים הנדוורקר

June 15, 2013 6:03 am0 commentsViews: 18

מי שמבקר ב”לה ברנדן”, אחת ממסעדות היוקרה של ניו יורק, יכול ללגום יין ממקור בלתי צפוי :ישראל.

“לה ברנדן” נחשבת למסעדת הדגים הטובה בתפוח הגדול. היא מחזיקה בשלושה כוכבים במדריך מישלן וארבעה כוכבים שניתנו לה על ידי ניו יורק טיימס.  “לה ברנדן” היא מסעדה צרפתית והאיש העומד מאחוריה הוא השף אריק ריפרט שעבד  בכמה מהמסעדות החשובות בצרפת, החליט להגר לארצות הברית ופתח כאן בקריירה קולינרית מסחררת.

אלדו סום, הסומלייה של ברנדן מחזיק בבקבוק של יין מרגלית אניגמה

la brendanב”לה ברנדן” אפשר למצוא  את מיטב היינות בעולם. הרבה מאד יין צרפתי אבל גם יינות ממדינות  אירופאיות אחרות וכן יינות מקליפורניה ודרום אמריקה. ואולם ההפתעה היא שבין מגוון היינות  המרשים של המסעדה אפשר למצוא  ארבעה יינות אדומים מישראל:  דלתון במחיר 65 דולר הבקבוק, שבו במחיר של 85 דולר, פלטר במחיר של 180 דולר והיקר ביותר הוא  מרגלית אניגמה  במחיר של 220 דולר.

אלדו סום, הסומלייה הראשי של “לה ברנדן”, אומר כי היינות הישראלים שהוא מחזיק הם ברמה טובה מאד. “יש לנו סטנדרטים מאד גבוהים בנוגע ליין שאנחנו מגישים ואנחנו  לא נכניס  יין שלא עומד בקריטריונים.  מבין היינות הישראלים, היין המועדף עלי  הוא דווקא יין  שבו שהוא מאד קרוב ליינות בורדו והטעם שלו , לדעתי, הוא יותר מאוזן  ומעודן. היינות האחרים הם יותר מרוכזים. אבל שוב  שיהיה ברור: כל היינות שאנחנו מחזיקים הם טובים.”

סום (42 )  במקור מאוסטריה, חי בארצות הברית תשע שנים. מזה שש שנים הוא עובד ב”לה ברנדן”. בחוגי המקצוע הוא זוכה להערכה רבה.

 איך הגיע אליך היין הישראלי?

סום: יש לנו לקוחות יהודים שומרי כשרות. רציתי לבדוק בעצמי אם יש יין כשר העומד בסטנדרטים שלנו . וכך התחלתי לבדוק את היינות הישראלים.  הדימוי שיש ליין הישראלי הוא שהמדובר  ביין לצרכים דתיים. מה שגיליתי זה ש-80 אחוז מהיינות הישראלים הם בכלל לא כשרים.  טעמתי כמה וכמה יינות ישראלים והופתעתי לגלות שיש יינות באיכות גבוהה מישראל. התחלתי לקרוא על הנושא, דיברתי עם אנשים  וגיליתי שיש  בישראל תעשיית יינות מתפתחת בצורה מרשימה. “

“הכל התחיל כאשר לקוח אחד ביקש לפתוח את בקבוק היין בעצמו. זה היה דבר שהדהים אותי. אני לא מורגל לזה. אז הוא הסביר לי שהסיבות לכך דתיות. אני מוכן לקבל את זה אבל יש כאן בעיה. אם למשל, מבקר מטעם מדריך מישלן מגיע ורואה את הלקוח פותח את בקבוק היין בעצמו, אנחנו יכולים לאבד הרבה נקודות על זה. הרי איך מבקר מישלן יכול לדעת שהסיבה שהלקוח פותח את הבקבוק היא דתית. הוא עשוי לחשוב שמשהו לא בסדר אתנו”.

-יש שיתהו איך זה שיש יין ישראלי במסעדה צרפתית?

סום:”יש לנו יינות גם ממקומות אחרים. ובכל זאת,  אנשים בניו יורק הם הרבה יותר פתוחים לדברים חדשים. אתה אומר להם שיש לך יין מעניין  אז הם יקשיבו לך ויקבלו את הצעתך.  אם תציע  יין ישראלי במסעדה צרפתית איכותית, גם אם הוא מצוין, אני לא בטוח שהלקוחות  יהיו מוכנים לשמוע על זה”.

“הבעיה שיש לישראל עם היין שלה הוא  שאנשים חושבים על היין הזה כיין למטרות דת ולא כיין איכותי. וזה דימוי לא מדויק ולא מוצדק. מישהו בישראל צריך לעשות משהו עם זה”.

זה בדיוק הנושא שעמד  באוויר  באירוע שקיימה המשלחת הכלכלית הישראלית בניו יורק ומכון היצוא. האירוע התקיים בשבוע שעבר ב-CITY WINERY , אם תרצו היקב של ניו יורק, המופעל על ידי מייקל דורף שהוא גם  חובב ישראל מושבע. החלום של דורף הוא להפוך את היקב של ראשון לציון  ל-CITY WINERY  של ישראל.  הרעיון הזה נותר בשלב זה במוחו של דורף. ובינתיים, הוא מקיים אירועים הקשורים לישראל  כמו למשל ערב התרמה לבייסבול הישראלי וגם את אירועי קידום היין של ישראל ובין השאר הוא מביא את דיוויד ברוזה ועידן רייכל להופעות אצלו.

האירוע ב- City Winery היה מיועד לקהל אנשי מקצוע – יבואנים, נציגי חנויות, סומלייה ועיתונות מקצועית -והשתתפו בו 14 יקבים ישראלים. האירוע כלל טעימות יין. המסר המרכזי של הדוברים היה שהיין הישראלי חייב לפרוץ את גבולות השוק היהודי. כיום 95 -90 אחוז מהלקוחות של היין הישראלי מיובא לארה”ב הם יהודים. האתגר הוא  שאחוז היהודים שיצרכו את היין יהיה 10 אחוזים והשאר לא יהודים.

נילי שלו ,הציר הכלכלי של ישראל לצפון אמריקה, אומרת כי ייצוא היין והמשקאות החריפים מישראל עולה בהתמדה וב-2012 עמד על 29.8 מיליון דולר לעומת 26.7 מיליון דולר ב-2011  . השוק האמריקאי מהווה שוק מרכזי ליין הישראלי. מתוך סך יצוא היין הישראלי, יצוא היין לצפון אמריקה מהווה 55% ועמד ב- 2012 על 16.6 מיליון דולר לעומת 14.1 בשנת 2011.

 לדברי שלו, מספר רב יותר של יקבי בוטיק ישראלים נחשפים ליצוא ומייצאים לארה”ב במקביל ליצוא גדל של היקבים הגדולים יותר. להערכתה, תעשיית היין הישראלית נתפסת בהדרגה על ידי הקהל המקומי המקצועי כתעשייה דינאמית ואיכותית שמייצרת יינות מגוונים זוכי פרסים בינלאומיים. כיום חנויות בניו יורק מציגות יין ישראלי כחלק ממדף היינות הכשרים, אבל גם מתחילה מגמה למתג אותם כיינות ישראלים. “השאיפה שלנו היא שהאיכות של היין תזכה אותו למיתוג הנפרד מהמיתוג הכשר, וכך יתאפשר ליין להתחרות מול יינות לא כשרים מכל העולם”.

ובחזרה ל”לה ברנדן”. היינות הישראלים כאן הם  אורחים יחסית חדשים במסעדת היוקרה. אמנם הדלתון, מדגיש סום, נמצא על התפריט  כבר כמה שנים אבל שאר היינות הובאו לכאן רק בחצי השנה האחרונה.

-אני רואה כאן רק יינות אדומים.

סום:” אני מבין שבישראל שותים הרבה יותר יינות אדומים. האמת היא שלא היתה לי  הזדמנות לבדוק את היינות הלבנים.

ובצוות של סום ב”לה ברנדן” יש גם סומלייה ישראלית. קוראים לה  גילי לוקווד (קורן).  היא נולדה בנצרת עלית וגדלה בטבעון.  בארץ היא עבדה במטבח של “מול ים”  וב”פוד ארט”. חצי שנה בכל מקום.  בגיל 22 היא יצאה לארצות הברית למדה במוסד  הקולינארי החשוב CIA   ובסופו של דבר החליטה להתמחות ביינות. בהמשך היא למדה  והתמחתה בבולדר קולורדו והמנטור שלה חיברה אותה ל”לה ברנדן” . זו הפעם הראשונה שיש בלה ברנדן סומלייה ישראלית. היא נמצאת כאן כבר תשעה חודשים.  התכנית של לוקווד היא לחזור יום אחד  לישראל עם בעלה שהוא שף במסעדת 11 מדיסון, מסעדה מעולה אחרת בניו יורק, ולפתוח מסעדה בארץ.

Leave a Reply


Scroll Up