חדש: לשקר יש רגליים \ מרק לוי

March 26, 2019 8:03 pm0 commentsViews: 5

תמצית הדיווח של חקירותיו של רוברט מולר, שהגיש שר המשפטים וויליאם בר לקונגרס, מנקה את טראמפ לחלוטין, מכל חשד לקשירת קשר עם הרוסים במערכת הבחירות לנשיאות

ניכוי מוחלט של הנשיא והקמפיין שלו מכל מזימה, איננה רק נושא משפטי, היא גם עניין הקשור בבטחון הלאומי. מכתבו של בר לקונגרס, לא מבהיר הרבה לגבי מערכות היחסים של האנשים הקרובים לטראמפ, לבין גורמים רוסיים רשמיים וחצי רשמיים, כמו גם לגבי התנהלותו של הנשיא עצמו בנושא המדובר

יש במכתבו של בר לקונגרס חדשות טובות וחד משמעיות מבחינתו של הנשיא. יותר מזה, המכתב הזה עונה לשאלה המרכזית, שאותה התבקש מולר לחקור עם מינויו: האם יש הוכחות הקושרות את טראמפ ואת הקמפיין שלו לממשל הרוסי? והתשובה לשאלה הזאת, כפי שאומר בר כמובן, היא “לא” רבתי. מי שמבחין בדקויות יכול להבחין שהתשובה הזאת איננה זהה לאמירה שכאילו אין אנשים מסויימים בקמפיין של טראמפ, שהיו מעורבים עם הרוסים בכוונה להטות את דעת הקהל מקלינטון לטראמפ. הרי חלקם כבר הודו באשמה, והם עומדים לרצות, או כבר ריצו, ענשי מאסר. יש באמירה הזאת אמירה כללית שלא טראמפ, ולא הקמפיין שלו היו מעורבים, רק כמה אנשים בודדים בקמפיין, ואלה ממילא כבר ידועים

מכתבו של בר מעורר עוד כמה שאלות הדורשות הבהרה: אם אמנם ההצהרה הזאת מדוייקת, איך זה יתכן שכל כך הרבה אנשים שהיו חלק מהקמפיין נמצאים בצרות משפטיות הקשורות לנושא, ולמה כולם שיקרו לחוקרים בלי הכרה? ושאלה אחרת: איך זה שמולר הצליח לחשוף את השקרים  שנראים כמו סבך של הטעיות והולכות שולל בכל הנוגע לקשרים עם רוסיה, ולמה אחרי שהוא חשף את השקרים, הוא הגיע למסקנה שלא היה קשר בין הקמפיין לרוסיה, שזממו יחדיו איך לקדם את טראמפ על חשבון הילארי?

בלי לראות את הדוח של מולר עצמו, שכרגע הוא מוסתר לחלוטין מעיני הציבור, נראה כאילו יש לשאלות האלה שלש תשובות אפשריות: התשובה האפשרית הראשונה היא שלפיה מולר חשף רק מקצת  מהרפש שבביצה העכורה שנקראת וושינגטון.מן הידוע בוושינגטון, שהון רוסי שחור עצום מזין צבא של יועצים מקורבים לשלטון, לוביסטים ואין סוף עורכי דין בעיר הבירה שלנו. זה יכול להסביר כיצד קבוצה של בני אדם שרואים את עצמם כאנשי עסקים לגיטימיים שמתנהלים בשוק חפשי, לא חושבת פעמיים כשיש לה

הזדמנות להתחכך עם ההון הרוסי הזמין כל כך, והם אצו רצו לקמפיין של טראמפ מתוך הבנה שמסתובב שם הרבה כסף, ושאפשר ליצור ולקשור קשרים שיועילו להם בעתיד, גם אם טראמפ יפסיד בבחירות. החברה האלה מצאו את עצמם לא מוכנים משום בחינה, ברגע שאור הזרקאורים הופנה אליהם עם נצחונו הלא צפוי של טראמפ

באופן אבסורדי, אף אחד לא רצה יותר מהם שהילארי תהפוך לנשיאה ולא הייתי מתפלא אילו הייה מתברר שהם הצביעו עבורה, שכן שום ועדת חקירה בנושא הקשר עם הרוסים, לא הייתה אז מוקמת, והם היו חוזרים לעסקיהם הרגילים ללא הפרעה – מחוזקים. הם יכלו להוסיף לרזומה שלהם קשרים עם רפובליקנים מובילים ועשירים, מה שהי עושה אותם יותר אטרקטיביים מבחינת הרוסים שאתם הם עושים עסקים בצד האפל של הירח.

הטעות הגדולה של קבוצת האנשים הזאת הייתה שבשחצנותם ובטחונם העצמי, הם לא העריכו נכון את סיכוייו של טראמפ לנצח, ושהם נתנו לאינטליגנציה של טראמפ יותר מדי אשראי. הם לא יכלו להעלות על דעת שטראמפ יהיה מספיק טפש כדי לפטר את ראש האפ.בי.איי., ג’יימס קומי למשל, ושלמחרת היום הוא יתפאר במעשה באזני השגריר הרוסי בעת ביקורו ההיסטורי בחדר הסגלגל. התנהלותו המוזרה וחסרת ההגיון של הנשיא מבחינתם, היא זאת שהביאה למינויו של רוברט מולר. כשזה התחיל את חקירותיו, הם נכנסו למעשה לפניקה, והתחילו לשקר, גם כשלא היה כל צורך בשקרים. אחר כך כבר לא הייתה דרך חזרה

האפשרות השנייה היא שבר “ערך” את הדוח של מולר על פי צרכיו וטעמו, כשהוא מאחז את עיני ציבור ההדיוטות. הוא ספרר שמולר לא יכול היה לבסס מבחינה משפטית הוכחות חותכות שטראמפ ואנשיו קשרו קשר במתכוון עם רוסים שיש להם קשר עם הממשלה הרוסית. צריך לשים לב לעובדה שהניסוח לא שולל אפשרות שיש הוכחות כאלה, רק שמולר לא מצא אותן

 בכל הנוגע לנושאים הנ”ל, המכתב של בר מנוסח בצורה מאוד זהירה. מושגים כמו “בידיעתו”, “עמית” ו “ממשל”, יכולות להשפיע מאוד על תוכן הדברים. האם רוג’ר סטון למשל, שעמד בקשר עם ג’וליאן אסאנג’, בקשר לאימיילים של הילארי קלינטון, עשה זאת ב”ידיעה” שהוא עובד מול ה”ממשל” הרוסי? מבחינה משפטית, אם שר המשפטים רוצה, הוא בהחלט יכול לענות על השאלה הזאת ב”לא” מחוסר הוכחה ברמה של “אקדח מעשן”, ולפטור את קושר הקשר מכל אשמה

מבחינת ההדיוט המתבונן על ה”פירורים שעל השולחן”, כפי שבר עצמו מכנה את הקשר – וויקיליקס – מוסקווה, יחד עם הקשר האמיץ – סטון – טראמפ, זה הרבה יותר פשוט: יש כאן מערכת יחסים הכוללת את וויקיליקס, סטון וטראמפ שאמר בפומבי: “וויקיליקס, אני אוהב את וויקיליקס”. ההדיוט לא זקוק להתפלפלות משפטית כדי להבין שיש כאן דברים בגו

הבעיה המרכזית בשתי התאוריות הנ”ל היא שהם לא מסבירות כיצד טראמפ ופמלייתו התנהלו כבר מתחילת הפרשה. במידה ובאמת לא הייתה שום מזימה לקשירת קשר, למה נכנס טראמפ לפאניקה ומהר לפטר את קומי מתוך מחשבה, (שהוא הודה בה בעצמו בפני כל העולם), שפיטורי קומי יגרמו להפסקת החקירה? מדוע כל האנשים בסביבתו הקרובה שיקרו מרצונם, כמעט כאילו הייה כאן תיאום מראש של החלטה לשקר? מדוע רפובליקנים בכירים כמו ראש הועדה למודיעין בקונגרס הרפובליקני דווין ניונז, התעקשו שלא לרדת לעומק הדברים בחקירת הועדה, ומיהרו לסגור את החקירה תוך שהם מנקים את אדונם מכל חשד קל שבקלים? אם הם היו כל כך בטוחים בנקיון הכפיים שלו, ויותר מזה – אם הם היו כל כך בטוחים שחקירת החוקר העצמאי תנקה את טראמפ וחבר מרעיו מכל חשד? למה הם התעקשו שלא לרדת לעומק הדברים? תחשבו על זה…

וזה מה שמביא אותנו לאפשרות השלישית: הבכירים בקמפיין של טראמפ אינם אדיוטים והם היו מודעים היטב שהם עוברים עבירות פליליות ואתיות. הם היו חייבים לקחת בחשבון שלמולר יש מידע והוכחות שבאמצעותם הוא יכול להעמידם לדין. למה בעצם הם בחרו  לשקר במודע, למרות שהיה ברור להם שהחוקרים יודעים שהם משקרים? האם הם חשבו, אולי אפילו ידעו, שהשקרים שלהם עשויים להעמיד בספק את ההוכחות של מולר ולערער את בטחון התובעים במוצקות הראיות שבידיהם? האם בכלל זאת בדיוק הייתה התכנית שנרקמה על ידי טראמפ ויועציו? כל מה שצריך הרי זה למצוא שר משפטים שיסרב לקבל את האמיתות וההוכחות של מולר כ”זה ראה וקדש”, כי דברי הנחקרים אמינים בעיניו יותר, או לפחות מאפשרים להם להנות מהספק מבחינתו – ואחד כזה אמנםנמצא לבסוף והוצב בראש הפירמידה

וכך, בבטחון מלא, טראמפ יכול היה להכריז השכם והערב שזה הכל”ציד מכשפות, ושלא הייתה שום מזימה לקשירת קשר עם רוסיה

עד שהקונגרס לא יראה את הדוח המלא של מולר, לא נדע באמת את האמת. אבל אם יתברר שמולר סירב להגיש כתבי אישום נגד הנשיא ומקורביו בהסתמך על הוכחות

נסיבתיות ובהעדר הוכחות חותכות, הרי שזיכויו המוחלט של טראמפ ירבוץ לעד על כתפיו של מולר, ועל חוסר נכונותו של מולר לרדת לשורש הבעיה – עד הסוף

לסיכום, חשוב לציין שמכתבו של בר לקונגרס עונה רק על שאלה אחת הנוגעת לבחירות של 2016. המכתב לא אומר לנו כלום על מערכת היחסים הידועה של טראמפ עם הקרמלין, כולל הנסיון שלו להסתיר את העיסקה שהוא ניסה לרקום עם הרוסים במהלך מערכת הבחירות, או את הערצתו הגלויה של טראמפ לנשיא הרוסי – פוטין. למעשה אנחנו, ציבור ההדיוטות, עומדים מהרבה בחינות בדיוק היכן שעמדנו לפני התחלת החקירה – משוועים לתשובות אמינות ומוכחות

ובאשר לחשיפת הדוח של מולר לציבור: עד לרגע זה בר מתעלם כליל מהעובדה ש 90% מהציבור רוצה לראות את הדוח, כך מדווח סקר של גאלופ, ו 420 חברי קונגרס דמוקרטים ורפובליקנים הצביעו בעד חשיפה ציבורית של דוח מולר, ללא כל התנגדות

ככל שהתנגדותו של בר לחשיפת דוח מולר תהיה יותר תקיפה, כך גם יגבר החשד שמשהו כאן לא מריח כל כך טוב

Leave a Reply


Scroll Up