כינוס השלוחים העולמי מרכז חב”ד העולמי –

November 25, 2019 11:43 pm0 commentsViews: 123

התמונה המשותפת של של חי חב”ד בחזית 770כינוס השלוחים העולמי תשע”ו2015

שלוחי חב”ד (ההגייה היא “שלוּחים”[1], במלעיל) הם שליחים מחסידות חב”ד שנשלחו לאלפי נקודות ברחבי העולם, כדי לחזק את היהדות והאמונה אצל יהודים הנמצאים במקום ולעודד את לימוד התורה וקיום המצוות, כל אלו מכוונים לזירוז ביאת המשיח ולהכנת העולם לקראת הגאולה[2].

מפעל ה”שלוחים” הוא יוזמה של הרבי הקודם רבי יוסף יצחק שניאורסון והועצמה על ידי הרבי מליובאויטש. נכון לשנת 2018 פועלים כ-4,500 שלוחים בכ-3,700 מרכזים ומוסדות בכמאה מדינות[3] (מתוכם כ־800 שלוחים בישראל, המפעילים כ-400 בתי חב”ד[4]). פעילות השלוחים במקומות השונים מתרכזת סביב “בית חב”ד” המקומי.

הארגונים האחראים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעלת השלוחים נעשית בידי ה”מרכז לענייני חינוך” של חסידות חב”ד, המרכז אחראי על שליחת וארגון השלוחים ברחבי העולם. למרות זאת במדינות שונות ישנם ארגונים שונים האחראים על שליחת השלוחים, לפי מדינות. ההיררכיה היא שבכל מדינה יש שליח ראשי שכפוף ישירות למרכז הארצי ותחתיו כפופים שאר השלוחים שבמדינתו. ברוב מדינות העולם, הארגון האחראי הוא המרכז לענייני חינוך, בישראל צעירי אגודת חב”ד. הארגונים נוסדו על ידי מייסד המפעל, הרבי מנחם מנדל שניאורסון מחב”ד.

מרכז חב”ד העולמי ושאר ארגוני חב”ד אינם מממנים את פעילות השלוחים. מימון הפעילות ומשכורות השלוחים מאורגנים באופן עצמאי בידי השלוחים עצמם. המימון מגיע מתרומות, או באמצעות משרות ושירותים שונים שהם ממלאים בחיי הקהילה. עם זאת, ישנם שלוחים המקבלים מימון התחלתי בתקופה הראשונה לפעילותם.

השלוחים הראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשמירה על הסדר, במדינה בה יש יותר משליח אחד, ה’מרכז’ ממנה את אחד השליחים (לרוב – השליח הראשון שהגיע למקום) להיות השליח הראשי, המייצג את חב”ד מול השלטונות, ובעל סמכות הכרעה במקרה של חילוקי דעות. בדרך כלל השליח הראשי הוא הממנה – או מאשר – שלוחים חדשים בתחום אחריותו, ובמדינות שונות אף מסייע במימון פעילותם.

מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכרם של השליחים בעולם והוצאות פעילותם משולמים לרוב מכספי תרומות. את רוב התרומות מגייסים השלוחים עצמם, בעיקר מתומכים וידידים באזור בו בתי חב”ד פועלים ובמקרים מסוימים ישירות מבעלי הון בישראל ובעולם.

חלק מהשליחים מפעילים מוסדות חינוך ומרכזים קהילתיים כגון בתי ספר, גני ילדים ומעונות יום בתשלום חלקי או מלא, המאפשרים להם לממן חלק מהפעילות באזור שליחותם.

חלק קטן של התרומות מגיע לארגונים האחראים, תרומות אלו משמשות להפעלת הארגונים הנ”ל וחלקם מגיע בעקיפין לבתי חב”ד. כך לדוגמה: ארגון צא”ח מפיק עלוני הסברה לקראת חג החנוכה, ומוכר את העלונים לבתי חב”ד במחיר מסובסד הודות לתרומות שמקבל.

במקרים יוצאי דופן, מממנים הארגונים האחראים (כגון צעירי חב”ד) חלק מתקציב השלוחים. לדוגמה: בית חב”ד הנמצא במיקום חשוב מזווית הראיה של הפעילות החב”דית, או בית חב”ד הנמצא במיקום המקשה על השגת מימון (בית חב”ד למטיילים שאינו מתבסס על קהילה קבועה) – זוכים לתמיכות מסוימות. גם שלוחים חדשים זוכים לתמיכה מסוימת (המשתנה ממקרה למקרה) בתקופה הראשונה לפעילותם. בנוסף, במקרים מסוימים מקבלים בתי חב”ד תקציב מהרשות המקומית[5].

ילדי השלוחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מילדי השלוחים, החיים באזורים מרוחקים ממגורי יהודים חרדים נוספים, לומדים במיזם “בית ספר – נט”, שבו מתקיים בלימוד ווירטואלי עם מורה.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פעילות השלוחים מתקיימת בעיקר בבית חב”ד האזורי של כל שליח, או במוסדות השונים שהוקמו (כגון בית תבשיל, מוסדות חינוך ועוד). הפעילויות משתנות בין השלוחים השונים, כאשר יש המרכזים פעילויות שונות. בכללות נחלקות הפעילויות לפעילות קבועות ופעילויות עונתיות:

פעילות קבועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הפעילויות הקבועות שמקיימים השלוחים הם בעיקר מבצעי הרבי מחב”ד, וכן שיעורים והרצאות בענייני יהדות, תורה ומדע, ושיעורים שונים. השלוחים גם מעניקים סיוע בכל צורך יהודי, כגון הכנה לבר מצווה, חתונה או אבל.

פעילויות עונתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הדלקת חנוכיה צבורית על ידי שלוחי הרבי בקראקס בירת ונצואלה

הפעילויות העונתיות שמקיימים השלוחים, נעשות בדרך כלל בסביבות חגי ישראל ובתקופות שונות, כגון תקיעת שופר בראש השנה, הדלקת נרות חנוכה, חלוקת משלוחי מנות בפורים, חלוקת מצות שמורות לקראת חג הפסחתהלוכות ל”ג בעומר וקריאת עשרת הדיברות בחג השבועות. כמו כן ישנן גם פעילויות קיץ כגון קייטנות, מועדוני של”ה (שיעורי לימודי הדת) ועוד.

כינוס ואלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כינוס שנתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כינוס השלוחים העולמי מתקיים אחת לשנה בשכונת קראון הייטס בברוקלין שבניו יורק במרכז חב”ד העולמי – 770 ובסביבתו (הסדנאות מתקיימות בדרך כלל במוסדות סמוכים, כמו מוזיאון הילדים היהודי ובישיבת אהלי תורה). במסגרתו מתאספים כארבעת אלפים וחמש מאות השלוחים מכל רחבי העולם[6].

בחיי הרבי מחב”ד, היה רגע השיא של הכינוס בהתוועדות ביום השבת, כאשר היה נושא מדברותיו לפני קהל המשתתפים. לאחר פטירתו, החל משנת תשנ”ד הפך רגע השיא לעלייה של כל השלוחים יחד לקברו שם קוראים את הפ”נ כללי עליו חתומים כל השלוחים להצלחה בשליחות ובכל העניינים.

הכינוס מסתיים באירוע חגיגי (“בנקט”) בו משתתפים תומכים רבים של הפעילות וכן הורי השלוחים ומשפחותיהם. במאה ה-21 נערך הבנקט מספר פעמים באולם פייר 94 במנהטן, בו משטח רחב ידיים המתחלף לאולם מפואר למען הכינוס (בשנת ה’תש”ע נערך הכינוס באולם בשכונת קראון הייטס עצמה). רגע השיא בבנקט הוא ה’רולקול’, שבו מקריא מנחה הכינוס, הרב משה קוטלרסקי, את שמות המדינות שבהן פועלים שלוחי חב”ד, כשהשלוחים קמים בעת הקראת מקום שליחותם. בסיומו של ה’רולקול’ פורצים השלוחים בשירה וריקודים.

בכינוס מתקיימות סדנאות שונות, שמטרתן להעשיר את פעילות השלוחים ולהקל על עבודתם; צילום קבוצתי שנערך ברחבת 770; עלייה לאוהל הרבי ועוד. את הכינוס מנהל הרב משה קוטלרסקי[7], על ידי ועדה מיוחדת – “הנהלת כינוס השלוחים העולמי” של המרכז לענייני חינוך – שמתכננת את הכינוס כחצי שנה קודם לכן.

כמו כן מתקיים אחת לשנה באותו מקום ‘כינוס השלוחות’ שבו מתכנסות נשות השלוחים ממדינות רבות.

Leave a Reply


Scroll Up