לא יורדת מהכותרות \ אבי אור

March 12, 2019 2:19 pm0 commentsViews: 9

עד היום שמענו מפיה של אילהן עומר – הדמוקרטית החדשה בקונגרס, כמה ולמה טארמפ נשיא גרוע ולא ראוי. כנראה שכמי שלקחה על עצמה את מחאת האפליה נגד מוסלמים, החליטה אילהאן לאזן את הביקורת שלה ולהוכיח לעולם שלא רק טראמפ עושה מעשים שלא יעשו, שאובמה גם הוא לא טמן את ידו בצלחת. אם כבר מעבירים ביקורת, אז צריך, על פי אילהאן, לעשות את זה עד הסוף, ולא חשוב אם בדרך צריך גם לעגל פינות ולהתחבא מאחורי שיח קטן: “אנחנו לא יכולים להתלונן רק על טראמפ”, אמרה אילהן לכתב של “פוליטיקו”, “המדיניות שלו אמנם גרועה, אבל להרבה מהאנשים שקדמו לו, גם הייתה פוליטיקה גרועה. הם פשוט היו יותר מלוטשים ממנו… זה לא מה שאנחנו אמורים לצפות בעתיד. אנחנו לא היינו רוצים שישכחו למישהו את העובדה שהוא רוצח בגלל שהוא מדבר יפה. אנחנו רוצים להכיר במדיניות האמתית שעומדת מאחורי החיוך היפה והפנים הנאות”. עומר למי שלא זוכר או לא יודע, הינה פליטה מוסלמית שהגיעה מסומאליה, והופעתה מתייחדת בצעיף החיג’אב המוסלמי המסורתי שבו היא עוטפת את ראשה. במקרים מסויימים, הבגד באמת עושה את האדם, ולמען האמת, מי שנחשף בפעם הראשונה לדמותה, לא צריך להיות גזען כדי לדעת מה היא הולכת להגיד לפני שהיא עוד פותחת את פיה. כשהכתבים בקשו ממנה הבהרה לדבריה, היא ענתה שכליאת ילדים ורצח על ידי ירי טילים ממלטי”ם, קרו גם תחת שלטון אובמה. (תקנו אותי אם אני טועה, אבל נראה לי ששונאי אובמה רוקדים אחרי דבריה אלה על הגגות, והם לא חשודים כלל כאוהדי מוסלמים: כל עוד מישהו מבקר את אובמה, הוא אוטומטית מהווה בן ברית. אבל זאת היא רק הערה צדדית המכוונת לקוראי עברית בלבד). זה נכון אבל שבעבר ממשל אובמה ספג ביקורת על הרחבת השימוש במלטי”ם. ב 8 שנות נשיאותו אושרו 542 תקיפות שגרמו ע פי דוווחים אמריקאיים רשמיים ל 3,797 אבידות בנפש, ביניהם 324 אזרחים ממשל טראמפ הרחיב את הפעילות הזאת עוד יותר. בשתי שנות כהונתו הראשונות כהמפקד העליון, אושרו על ידו לא פחות מ 238 תקיפות מלטי”ם בפקיסטאן, סומאליה, ותימן, בהשוואה ל 186 תקיפות בתקופת אבמה בתקופה המקבילה. נכון שההבדל בכמות אינו הופך את דבריה של עומר לשקריים. העובדה שאינה ניתנת להכחשה היא שכל המלחמות שבהן מעורבת ארה”ב כיום מתחוללות במדינות מוסלמיות, ושארה”ב מייצגת בהן את העולם המערבי החופשי. ביקורת על פעילות צבאית מצד ארה”ב במדינות מוסלמיות על יד חברת קונגרס מוסלמית, מותירה טעם לא טוב בפה, (בלשון המעטה), אצל רוב תושבי אמריקה בשני הצדדים של המפה הפוליטית

יש אבל גורם אחד שעשוי לקלקל את שיווי המשקל הפוליטי בהתייחסות לפעילות הצבאית הנ”ל. בעוד שממשל אובמה – בהוראתו, לא ניסה להסתיר את התוצאות העגומות של פגיעה באזרחים, ואף נהג לפרסם את מספר ההרוגים כתוצאה מהתקיפות, טראמפ הורה לבטל את ההוראה הזאת, וכיום אין לציבור שום מידע באשר לפגיעה באזרחים במהלך ההתקפות

במה שנוגע ל”מעצר ילדים” על ידי ממשל אובמה – כאן הלכה עומר כמה צעדים רחוק מדי, שלא לומר שיקרה במצח נחושה. זה נכון שבתקופתו של אובמה היו מתקנים שבהם הוחזקו ילדים, ביניהם גם של מהגרים לא חוקיים. ההבדל הגדול אבל טמון אבל בעובדה שהילדים שהוחזקו במתקנים האלה היו ילדים שהוריהם היו במעצר כתוצאה מפשעים פליליים שהם בצעו ונשפטו עליהם. הילדים האלה הוחזקו בתנאים אנושיים על ידי המחלקות הסוציאליות של מקומות מגוריהם, לתקופת ביניים עד מציאת פתרונות של קבע עבורם. השלטונות כאמור טפלו בילדים באנושיות ודאגו לרווחתם ולכל צרכיהם

להבדיל אלף אלפי הבדלות, בתקופת טראמפ הופרדו ילדים מהוריהם ב”סיטונות”, ושוכנו בתנאי מעצר בכלובי כליאה ובתנאים שלא ראויים, בעוד הוריהם גורשו מהמדינה או נעצרו ללא משפט ובלי גישה ליעוץ משפטי, מבלי שהשלטונות חשבו לרגע על האפשרות לחזור ולאחד אותם עם ילדיהם. חשוב גם לציין שה”פשע” היחד של ההורים היה נסיונם לאפשר לילדיהם עתיד טוב יותר מזה שציפה להם בארץ מולדתם, ורובם נעצרו בעת שניסו להסגיר את עצמם לשלטונות האמריקאים בבקשת מקלט, מה שהחוקה האמריקאית קובעת במפורש כהליך חוקי בדרך להתאזרחות באמריקה

עד להופעתו של טראמפ בזירה, מהגרים שהסגירו את עצמם בגבולות יחד עם ילדיהם טופלו על ידי המערכת המשפטית כמקרים אזרחיים לכל דבר, ואף פעם לא כמקרים פליליים. טראמפ הפך את כל המהגרים לפושעים, והמערכת קיבלה הוראה לטפל בהם בהתאם

למתבונן מן הצד נדמה שהגב’ עומר שחיפשה לעצמה “נישה” שבה היא תוכל להתבלט קיבלה החלטה אסטרטגית להפוך ל”ילדה הרעה” של מפלגתה, תוך אימוץ של הרעיון האמריקאי שדווקא טראמפ שכלל אותו לרמות שלא היו מוכרות בעבר: “לא חשוב מה אומרים עליך, העיקר שייאיתו את השם שלך נכון”. ובהקשר הזה יש עוד נקודה שצריך להבין: אלהאן ניבחרה לקונגרס במחוז בחירה שהוא בעל האוכלוסיה המוסלמית הגדולה והצפופה ביותר בארה”ב שבמיניאפוליס – מינסוטה. סיכוייה להבחר שוב בנובמבר 2020, תלויים ביכולתה לייצג את ציבור בוחריה על פי טעמם והעדפותיהם, ומאידך – זיל גמור

_____

Leave a Reply


Scroll Up