מדד השחיתות העולמי: ישראל עוד לא מושחתת, אבל בנתיב מסוכן מאת שחר אילן

January 23, 2020 7:37 pm0 commentsViews: 3

זו השנה השלישית ברציפות שבה המדינה יורדת עוד שלב במדד השחיתות העולמי. לפנינו מדורגות קטאר, איחוד האמירויות ואיי בהאמה

ביטוי נוסף להידרדרות שומרי הסף ומעמדם בממשלת נתניהו הרביעית: ישראל יורדת במדד השחיתות העולמי כבר שלוש שנים ברציפות, מהמקום ה-28 ב-2016 למקום ה-35 השנה. מעלינו מדורגות קטאר (30) איחוד האמירויות (21), בהוטן (25) ואיי בהאמה (29). כך עולה ממדד תפיסת השחיתות העולמי לשנת 2019 שמתפרסם היום (ה’) ברחבי העולם. המדד נערך מאז 1995 ובישראל הוא מתפרסם מדי שנה על ידי עמותת שקיפות בינלאומית ישראל (שבי”ל), שהיא אחד מ-100 הסניפים של הארגון.

 

ישראל מדורגת במקום ה-35 מבין 180 מדינות עם ציון 60 מתוך 100. מ-2014 ועד 2016, כלומר בתקופה המושפעת מממשלת נתניהו-לפיד, טיפסה ישראל מ-60 נקודות ל-64 ומהמקום ה-37 למקום ה-28. מאז, בימי הממשלה הנוכחית, היא שבה והידרדרה ל-60 נקודות ונפלה למקום ה-35. איתנו בניקוד זהה: ברוניי, ליטא וסלובניה. לפנינו עם 61 נקודות (מקום 34) – בוטסואנה.

ישראל ירדה עוד שלב במדד השחיתות העולמי(צילום: Shutterstock)

הדמיון בין פרשיות השחיתות בישראל ובארה”ב והמלחמה בשומרי הסף באים לביטוי גם במדד השחיתות. ארה”ב צנחה מהמקום ה-16 ב-2017 למקום ה-23 השנה ומ-75 נקודות ל-69. מדינות נוספות הנמצאות במגמת ירידה: טורקיה, שירדה מהמקום ה-78 ב-2018 למקום ה-91; פולין (במקום ה-41) והונגריה (70). ברזיל, שהשחיתות בה הונצחה בסדרה “המנגנון” בנטפליקס, נמצאת במקום ה-106.

 

במדד 2019, בדומה למדד 2018, אין מדינה שקיבלה את הציון המרבי המלא של 100 או ציון גבוה מ-90. במקום הראשון מדורגות דנמרק וניו זילנד עם ציון 87. אחריהן פינלנד עם ציון 86, וסינגפור, שוודיה ושווייץ (כולן עם 85). כמו מדד 2018, במקומות האחרונים נמצאות סוריה, דרום סודן וסומליה.

 

תפיסת שחיתות חמורה

הציון הממוצע הוא 43, ציון זהה לזה של המדד הקודם. יותר משני שלישים (כ-70%) מהמדינות הנסקרות הגיעו אל מתחת לקו האדום של ציון נמוך מ-50, המצביע על תפיסת שחיתות חמורה.

בשונה משחיתות, שחלק גדול ממנה נסתר מן העין, תפיסת השחיתות ניתנת למדידה.

 

מדד השחיתות העולמי בודק מדי שנה את תפיסת השחיתות ב-180 מדינות באמצעות מכוני מחקר וכלי מדידה מקצועיים, ונחשב למוביל בעולם בתחומו. כל מדינה נמדדה בשאלות זהות על ידי 6-7 מכוני מחקר לפחות. ישראל נבחנה על ידי 7 מכוני המחקר שבחנו אותה ברציפות ב-4 השנים האחרונות.

 

מקורות המידע של מכוני המחקר מגוונים: ראיונות, סקרים והערכות של אנשי ונשות עסקים ומומחים בתחומי מחקר שונים באקדמיה בארץ הנבדקת ומחוצה לה. בין השאלות הנבדקות: יכולת הממשלה להתמודד עם שחיתות, באיזו מידה המדינה נאבקת בשחיתות, האם אנשי ציבור מושחתים עומדים לדין, האם הנבחרים משתמשים בכספי ציבור שלא כדין, האם רווח מינוי מקורבים, ועוד.

ייו”ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, השופטת (בדימוס) נילי ארד, אמרה בתגובה שלמרות התוצאות “ישראל איננה מדינה מושחתת”. עם זאת, לדבריה, “ימים לא קלים עוברים על אזרחי המדינה ותושביה”. היא סבורה שהמדד מבטא את העובדה ש”אנו נחשפים לרוחות רעות של פלגנות והקצנה, ולמגמות שליליות של יצירת חוסר אמון במוסדות שהם ביסוד קיומה של הדמוקרטיה בישראל, ובהן רשויות החקירה והתביעה, מערכת המשפט ואכיפת החוק, והעיתונות החופשית”. אם לא נגן על ערכי הדמוקרטיה, היא מזהירה, “אנו עלולים למצוא עצמנו יורדים במדרון החלקלק לעברן של מדינות הנתפסות כמושחתות”.

Leave a Reply


Scroll Up