מחדל ההתפלה בשורק התגלה גם במתקן פלמחים מאת ליאור גוטמן

May 5, 2019 10:36 pm0 commentsViews: 3

אחרי הליקויים שנמצאו בשורק, התגלתה בפלמחים סטייה של עשרות אחוזים בהימצאות כלורידים. בסך הכל נמצאו חריגות ברמות מליחות המים של שניים מתוך ארבעה מתקני ההתפלה הפרטיים. רשות המים: “אין סכנה לציבור”

חריגות נוספות במתקני התפלה. רשות המים גילתה חריגות של כלורידים במתקן התפלת מי הים באזור פלמחים, כך נודע ל”כלכליסט”. מדובר בחריגות של רמת מליחות, בדומה לאלו שהתגלו בשבוע שעבר במתקן ההתפלה בשורק. עם זאת, בשורק נתגלתה חריגה של מאות אחוזים מהתקן שקבעה המדינה, ובפלמחים חריגה של עשרות אחוזים “בלבד”. ההערכות הן שבפלמחים מדובר בכיול לא נכון של המכשור, בעיה שעשויה להיפתר בזמן קצר.

מרשות המים לא הגיבו לממצאים החדשים בפלמחים, ועל שורק אמרו: “המדינה בודקת ממצאים חורגים לכאורה בנוגע לערכי הכלורידים הנדרשים בשורק. יובהר שהמים שסופקו עמדו במלואם בדרישות איכות מי השתייה, שכן דרישות ההסכם מחמירות מדרישות תקנת מי שתייה. היום המים המסופקים מהמתקן עומדים בכל דרישות ההסכם והתקנות”. אולם כך או כך המסקנה היא אחת: בדיקות אקראיות, שנולדו בכלל רק לאחר חריגות שצצו בבדיקות של חברת המים מקורות, העלתה חריגות ברמות מליחות המים של שניים מתוך ארבעת מתקני ההתפלה הפרטיים בישראל.

גיורא שחם, ראש רשות המים. ממצאים בעייתיים

ארבעת המתקנים הללו מספקים כ־600 מיליון קוב בשנה, ואחראים ביחד על כ־80% מאספקת מי השתייה במדינה. בדומה לשאר מתקני ההתפלה הפרטיים, גם זה שבפלמחים הוקם בשיטת BOT (בנה, הפעל, החזר למדינה לאחר כ־24 שנה), והוא מופעל היום על ידי קרן תשתיות ישראל (קרן תש”י).

לפי רשות המים, הקמת המתקן החלה במאי 2005, והוא החל לעבוד במאי 2007, עם תפוקה של כ־30 מיליון קוב מים לשנה. מי שבנתה והחזיקה במתקן במקור היתה גרנית הכרמל, שפעלה תחת קבוצת עזריאלי, כאשר לאורך השנים הורחבה הפעילות שם, עד אספקת 90 מיליון מים בשנה. בסוף 2013 נמכרה הפעילות לקרן תשתיות ישראל.

אבנר חרמוני, מנכ”ל מתקן ההתפלה בפלמחים, אישר את ממצאי החריגות: “ממצאי בדיקת רשות המים הועברו לחברה בחמישי בערב. הממצאים נמצאים בבדיקה של החברה. מדובר ברמות חריגה מינוריות של כלוריד ללא השפעה על איכות המים”.

במשרד האנרגיה קיבלו בתדהמה את הממצאים החדשים מפלמחים. רק לפני ארבעה ימים הקים שר האנרגיה יובל שטייניץ ועדה בינמשרדית, בראשות מנכ”ל משרדו אודי אדירי, תחת הכותרת “בדיקת האירועים החריגים במתקן שורק”, ומועד הגשת מסקנות נקבע לתחילת יולי. במכתב המינוי של הוועדה נכתב ששטייניץ רואה את החריגות שנמדדו במליחות המים כנושא בעל “חשיבות קריטית באמון הציבור לגבי איכות המים”. כפי שפורסם ב”כלכליסט”, הוועדה נבחרה כדי לבחון את “התנהלות כל הגורמים, לרבות מתקן ההתפלה והממשקים בינו לבין רשות המים בחברת מקורות; ההשפעה האפשרית ככל שהיתה על איכות המים ועל היבטים כלכליים של מחויבות המתקן כלפי המדינה; הפקת לקחים מאירוע כולל אמצעי פיקוח והמלצות למניעת הישנות אירועים דומים בעתיד בכלל מתקני התפלה, וכל מסקנה אחרת שתעלה משם”. כעת נראה שעבודת הוועדה עשויה להתרחב כבר השבוע לארבעת מתקני ההתפלה הפרטיים, עם שאלה אחת בוערת: האם מישהו פספס לאורך שנים ובצורה שיטתית את בדיקות המים המחייבות של מתקני ההתפלה.

בכירים במשק המים מזכירים שרק לפני כחצי שנה דו”ח מבקר המדינה ביקר בחריפות את התנהלות רשות המים: “רשות המים לא יישמה את החלטת הממשלה, ולא מנעה את המשך הפגיעה במשק המים… רשות המים נקטה פעם אחר פעם מדיניות של הליכה על הסף”.

מי שעוד ייתן את דעתו לסוגיה הוא אגף החשב הכללי במשרד האוצר. ברביעי האחרון נערכה ישיבה בינו לבין החשב הכללי רוני חזקיהו בנוגע למשק המים. חזקיהו מנסה להריץ בימים אלו שני מכרזים חדשים להקמת עוד שני מתקני התפלה, שאחד מהם כבר יצא לדרכו עם שבע קבוצות שניגשו למכרז המקדים (PQ). משק המים עדיין סוחב חמש שנות בצורת, ויש צורך ששני מתקני ההתפלה הללו יוקמו בזמן.

עתה, עם הגילויים החדשים בשורק ופלמחים, אגף החשכ”ל צריך לבחור בין כמה אפשרויות שאף אחד לא משמחת אותו: הראשונה להמשיך במכרזים ולתת לחלק מהקבוצות שמחזיקות במתקנים הקיימים להשתתף במכרז הקיים, אם ועדת הבדיקה של משרד האנרגיה תמצא בהן דופי המכרז ישובש בישורת האחרונה שלו; להוציא מכרז חדש לגמרי ולהסתכן בדחיית הקמה עם השפעה שלילית על אספקת המים בישראל; להעלים עין מהכל ולהסתפק בשורת נזיפות רוחבית לכל המעורבים בממצאים, אם וכאשר תוכח האחריות שלהם לליקויים.

Leave a Reply


Scroll Up