משבר הפליטים ושעון החול של כלכלת ירדן מאת ארז שטרים

December 22, 2015 12:31 pm0 commentsViews: 159

לאורך ההיסטוריה הקצרה שלה, הממלכה ההאשמית בירדן ידעה לקלוט בהצלחה מספר גלי פליטים ממוקדי מלחמה ברחבי האזור. בולטים במיוחד היו גלי הפליטים הפלסטינים שהגיעו לממלכה ב 1948 וב 1967, וכחצי  מיליון פליטים עיראקיים שנמלטו בעקבות הפלישה האמריקאית ב 2003 והכאוס ששרר בעיראק בשנים שאחריה. עם זאת, המשבר הנוכחי בקליטתם של פליטי מלחמת האזרחים בסוריה שונה בעוצמתו ובמהותו, והתמשכותו לאורך זמן מעמידה בסימן שאלה את יכולתה של ירדן להתמודד עם השלכותיו של האסון ההומניטרי המתעצם בסוריה בטווח הארוך.

בתחילתו של המשבר בסוריה, ירדן פתחה את שעריה בפני הפליטים כצעד של מחווה הומניטרית, אך גם מטעמים של אינטרסים פוליטיים. הפליטים היוו הוכחה חיה עבור האוכלוסיה המקומית להשלכות האפשריות של חוסר יציבות פוליטי ושימשו כמדכא טבעי של תסיסה פוליטית פנימית בירדן. נוסף על כך, הממשלה בירדן יכלה להאשים את משבר הפליטים בשורה של בעיות מבניות בכלכלה ובפוליטיקה הירדנית שליוו את המדינה עוד מלפני ימי “האביב הערבי”. כמו במקרים דומים בעבר בהם נאלצה ירדן לקלוט כמות גדולה של פליטים, המשבר הנוכחי גם שימש את הממשל כמכשיר למשיכת סיוע חוץ מבעלות ברית במערב, אך בעיקר משכנותיה, המונרכיות העשירות של חצי האי-ערב.

אך מדיניות “הדלת הפתוחה” של ירדן לא לקחה בחשבון את התרחיש שבו סוריה תתדרדר למצב הנוכחי של כאוס מוחלט, שסופו אינו נראה באופק. כמות הפליטים שנאלצה ירדן לקלוט עד כה עומדת על מעל 600 אלף בני אדם על פי רישומי סוכנות האו”ם לפליטים, ועל כ 1.4 מיליון על פי הערכות הממשלה הירדנית. יתר על כן, הפליטים אינם מפוזרים בממלכה באופן שווה ומרביתם מרוכזים בשולי הבירה עמאן והערים שמצפון לה. ירדן לא הצליחה לרכז את מרבית הפליטים במחנות הענקיים שהקימה בצפון המדינה, כאשר מחנה הפליטים הגדול במדינה (ובמזרח התיכון כולו), אל-זעתרי, מכיל רק כ 80 אלף בני אדם. מרביתם המכריע של הפליטים התמקם בשולי הערים ובמחנות מאולתרים.

פליטים סורים בירדן

jordan-and-refugees

by  Foreign and Commonwealth Office

מצב זה יצר לחץ הולך וגובר על הכלכלה הירדנית, על התשתיות ועל השירותים הציבוריים, ובעיקר על מערכות החינוךוהבריאות. כמו כן, נוצרה אינפלציה של כוח עבודה זול בעבודות כפיים כמו בניין וחקלאות, מה שהביא לשחיקה בשכרם הנמוך ממילא של עובדים בסקטורים אלו, ולעלייה בשיעורי האבטלה. מחירי הדיור באזורים בהם התמקמו הפליטים האמירו, כמו גם מחיריהם של מוצרי יסוד נוספים, כאשר מי שסובלים במיוחד מהשלכות אלו הם המעמדות הנמוכים והפגיעים ביותר בחברה הירדנית.

נטל הפליטים מטיל גם מעמסה נוספת על תקציב המדינה כיון שהפליטים נהנים מסבסוד שאינו סלקטיבי של מוצרי יסוד בירדן. הנטל של גל הפליטים על תקציב המדינה הירדני בשנת 2015 מוערך במעל ל 2 מיליארד דולר. כמו כן, גבר הלחץ על משאבי המים הדלילים ממילא של ירדן, מה שעשוי להתפתח עם הזמן למשבר חמור באזורים מסוימים.

משבר הפליטים גם תפס את כלכלת ירדן בתקופה רגישה מסיבות שאינן קשורות למשבר עצמו. הטלטלה האזורית השפיעה באופן שלילי על הייצוא הירדני כיון שפגעה אנושות במדינות שכנות כמו סוריה ועיראק. ענף התיירות בירדן גם הוא נפגע כתוצאה מחוסר היציבות הכללי באזור, ואף שירדן עצמה נותרה יציבה, הדימוי של העולם הערבי כמקום מסוכן ולא יציב מרתיע את התיירים המערביים. בנוסף לכך, הפגיעה החוזרת ונשנית של גורמי טרור בסיני בצינור שהוביל גז טבעי ממצרים לירדן וישראל הובילה להפסקה של הזרמת הגז ממצרים וייקרה את עלויות האנרגיה עבור ירדן.

עד עתה הצליחה הממלכה לשמור על יציבות בעיקר בזכות הסיוע החיצוני, שכאמור זינק בשנים האחרונות תודות למדיניות הפתוחה יחסית שהנהיגה ירדן ביחס לפליטים הסורים, אך גם בזכות תפקידה המרכזי במאבק בדאע”ש. שמירה על יציבותה של הממלכה נחשבת גם לאינטרס מרכזי של בעלות בריתה במפרץ שחוששות מאוד מהתקדים של נפילת משטר מלוכני סמוך לגבולותיהן, ומוכנות להוציא מכיסן סכומים משמעותיים עבור יציבות זו. ארצות הברית הודיעה בתחילת השנה כי בכוונתה להגדיל את היקף הסיוע השנתי שמוענק לירדן מכ 700 מיליון דולר לסכום של מיליארד דולר. גם הירידה החדה במחירי הנפטבמהלך השנה האחרונה שיחקה לידיה של ירדן, המיבאת כ 96 אחוז מצרכי האנרגיה שלה, והפחיתה את הוצאות האנרגיה גם עבור הצרכן הירדני. הממשלה הירדנית זכתה אף לשבחים מקרן המטבע הבינלאומית על ניהול נכון ואחראי של כלכלת המדינה, שאפשר לה לשמור על איזון תקציבי וצמיחה כלכלית יציבה אפילו בזמן המשבר.

אולם ישנם מספר גורמים שעשויים לפגוע ביכולתה של כלכלת ירדן לעמוד בנטל הפליטים בטווח היותר רחוק. המשבר בסוריה, על פי כל ההערכות, עוד רחוק מסיומו, וגם כאשר תשוב יציבות כלשהי לסוריה, ספק גדול אם חלק משמעותי מהפליטים יעשה את דרכו חזרה למדינה המפוררת. הקהילה הבינלאומית כבר השקיעה סכומי עתק בסיוע הומניטרי המוענק על ידי סוכנות האו”ם לפליטים במדינות השכנות לסוריה, כולל ירדן, אך ככל שמתמשך הסכסוך ומספר הפליטים גדל, כך גובר הקושי למצוא מקורות מימון להמשך התמיכה. המדינות התורמות מתקשות להמשיך להזרים כספים בהיקף גדול לאורך זמן כאשר המשבר בסוריה הוא רק אחד מתוך מספר רב של משברים במדינות באזור בהם נדרש סיוע הומניטרי, כמו עיראק, לוב ותימן. בחודש יוני האחרון דיווחה סוכנות האו”ם על פער של כ 3.5 מיליארד דולר בין גובה הסיוע שמועבר אליה לבין הסכום הנדרש לתמיכה הומניטרית בפליטים הסורים, ומסרה כי המחסור במשאבים הביא את הארגון לקצץ בסיוע שניתן ללמעלה מ 200 אלף פליטים. ככל שמצטמצמת יכולתם של ארגוני סיוע בינלאומיים לתת מענה לצרכיהם של הפליטים, כך ייגבר הלחץ על כלכלתה של ירדן.

פליטים סורים בירדן

jordan-and-refugees-1

בנוסף לכך, בטווח הארוך, לירידה במחירי הנפט עשויה להיות גם השלכה שלילית על מצבה הכלכלי של ירדן. ירידה זו הביאה להאטה כלכלית במדינות המפרץ, ובראשן בערב הסעודית, והחשש בירדן הוא כי פרנסתם של עובדים ירדנים המועסקים במפרץ תיפגע כתוצאה מכך. הכספים המועברים מעובדים ירדניים במפרץ הם מקור הכנסה משמעותי עבור כלכלת ירדן ומהווים כ 10 אחוזים מהתל”ג. כמו כן, ההאטה הכלכלית במדינות המפרץ עשויה לאורך זמן להגביל את יכולתן של מדינות אלו להמשיך לסייע לירדן בהיקף בו סייעו עד כה. זאת במיוחד לאחר שמדינות אלו הגבירו את התחייבויותיהן הכלכליות בצורה ניכרת לאחר הטלטלה האזורית בשנת 2011, על ידי הגברת התמיכה וההטבות הניתנות לאזרחיהן והגברת הסיוע ולבעלות ברית נוספות באזור כמו מצרים ובחריין. המבצע הצבאי המתמשך בתימן והתמיכה באופוזיציה הסורית מהוות גם הן נטל כלכלי כבד על מדינות אלו.

בירדן מודאגים מחומרת הבעיה אך יכולתה של הממלכה להתמודד עם המצב היא מוגבלת. החל מאמצע שנת 2013 החלה ירדן להגביל את כניסתם של הפליטים בהדרגה ולסגור את המעברים הגבול הרשמיים והלא-רשמיים. ארגון Human Rights Watch דיווח כי במרץ האחרון סגרה ירדן את נקודות המעבר האחרונות דרכם המשיכו הפליטים להגיע. עם זאת, כוחות הביטחון הירדניים מתקשים לאטום את הגבול בפני כמויות האנשים הנמלטים על חייהם. הממלכה גם נמצאת תחת לחץ מצד ארגוני זכויות אדם להמשיך ולקלוט את הפליטים, כאשר בו בזמן גובר התסכול של אזרחי המדינה מנוכחותם המאסיבית של הפליטים הסורים והשפעתה על חייהם.

ארז שטרים, מקים ומנהל האתר, הוא חוקר של סוגיות פוליטיות וביטחוניות במזרח התיכון ובעל תואר שני ביחסים בין לאומיים. בעבר שימש כעוזר מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב.

Leave a Reply


Scroll Up