סיפור קטן על ביסקוויטים \ אדם קטן

December 29, 2019 3:27 pm0 commentsViews: 42

 

 

 חמש מאות האנשים העשירים בעולם הגדילו את הונם בשנה האחרונה ב 25% בבמוצע, כך טוען מדד המיליארדרים של בלומברג. סך כל ההון המוחזק כיום בידי הקבוצה הזאת מגיע לכדי קרוב מאוד ל 6 טריליון דולר

בשנה האחרונה הצטרפו לרשימה המכובדת של המיליארדרים שעשו את הונם במוי דיהם כמה שמות חדשים שהידועה שבהם הינה קיילי ג’אנר

הסיפור האמיתי אבל לא מתמקד בשמות החדשים אלא בשמות של אלה שנמצאים ברשימה כבר הרבה שנים ושגם בשנה שעברה החזיקו בידיהם כמויות בלתי נתפסות של כסף – כמויות ששות לתקציבים השנתיים של כמה וכמה מדינות. להון הזה התווספו בשנה האחרונה עוד 1.2 טריליון דולר

ביל גייטס וווארן באפט, הם בין המתעשרים הגדולים ביותר. כהערת אגב צדדית נאמר, שהשניים האלה הינם התורמים הגדולים ביותר בעולם למטרות צדקה

מבחינה מעשית מתברר שוב וביתר שאת, ש 0.1% מאוכלוסיית ארה”ב, יושבת על קצת יותר מ 90% מסך כל ההון הקיים

יש מי שלא מרגיש שיש כאן משהו לקוי, והוא מאמין שכשטוב לבעלי ההון, העושר שלהם מחלחל לשכבות הנמוכות באמצעות מקומות עבודה חדשים ושכר שמאפשר קיום הוגן. יש אבל כאלה שמאמינים שהגיע הזמן לשנות את כללי המשחק של הכלכלה העולמית ושעושר מוגזם המרוכז על ידי קומץ של בני אדם מונע מכל היתר את האפשרות “להרים את הראש” מבחינה כלכלית, ואפילו מסכן את חייהם

מי שעומד בראש רשימת המתעשרים לשנת 2019 הינו המילירדר הצרפתי הבעלים והמנכ”ל של אימפריית האופנה אל.וי.אמ.אייג’., שהגדיל את הונו בשנת 2019 בסכום הבלתי נתפס של 36.5 מיליארד דולר, והפך על פי בלומברג לאדם השלישי בעשרו בעולם, ואחד מהשלשה שהונם נאמד ב למעלה מ 100 מיליארד דולר. האיש העשיר בעולם הבעלים של אמזון ג’ף בזוס, נותר בראש הרשימה על אף שהפסיד בשנה

 

 

 

האחרונה למעלה מ 9 מיליארד דולר

עד כאן העובדות. מכאן נעבור לפרשנות: מה זה אומר שחלק כל כך קטן של האוכלוסיה מחזיק בחלק כירבי של ההון הקיים

לאחרונה יצא לי לשוחח על הנושא עם מכר שלא מבין איפה כאן הבעיה, למרות שהוא אדם אינטליגנטי בעל קבלות

על שולחן הקפה שחצץ בינינו, עמדה צלחת עמוסת ביסקוויטים, (תוצרת הארץ למי ששואל), שהייתה אמורה לשמש כתקרובת לאורחים – עוד 5 איש ואישה חוץ ממני, או במילים אחרות – שלשה זוגות

במקום לענות לידידי, אספתי מצלחת הביסקוויטים את כל הביסקוויטים שהיו עליה, ומול עיניהם המשתאות של הנוכחים, שברתי ביסקוויט אחד לשניים והשארתי אותו על צלחת התקרובת בלי להגיד מילה

“מה זה צריך להביע?” שאל המארח – איש שיחי, כשהוא מנסה להסוות צליל של כעס בקולו

“זה בשבילי”, אמרתי בשלווה כשאני מצביע על הביסקוויטים שהיו מונחים כעת בחייקי “וזה בשבילכם”, סימנתי באצבעי לכיוון יתר הנוכחים

לרגע הייתה שתיקה של מבוכה בחדר, שחברי שמכירים אותי היטב ויודעים שאינני אוכל ביסקוויטים בכלל – דיאטה, אתם יודעים. אבל בתום השתיקה הקצרה, ביקש המארח מאשתו שתביא עוד בסקוויטים לשולחן. “אין יותר ביסקוויטים”, ענתה אשתו בטון מבודח, זה כל מה שיש בבית

המארח העקשן, שהוא כמובן בעל דעות ימניות קיצוניות לא ויתר ופנה אלי בטון נוזף: “תשמע, זה לא בסדר מה שעשית, הביסקוויטים האלה היו בשביל כולם”. “אתה באמת לא מבין מה עשיתי כאן?” שאלתי אותו בתמימות מעושה. “לקחת את כל הביסקוויטים מהשולחן ולא השארת כלום לאף אחד”, הוא ענה בקול זועף והולך

“טוב, אם אתה לא מבין אז אני אסביר לך”, אמרתי, “הביסקוויטים האלה הם משל לכל ההון שמסתובב בעולם, ואם בא בן אדם אחד ולוקח לעצמו את כמעט כל ההון הזה, לא נשאר כלום לאחרים והם נשארים רעבים, מה יש כאן הרבה להבין?”

 

 

 

ברור שהוויכוח לא הסתיים כאן, ושההדגמה שלי לא הצליחה להעביר לו את המסר, אבל לא חשבתי לרגע שיש סיכוי קלוש שאולי אצליח לשנות משהו באורח המחשבה של ידידי  – שמוחו מקובע בדיעות שהוחדרו אליו בשטיפת מוח מתמשכת של לימודי תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת שיקגו לפני קרוב ל 50 שנה

אני מקווה אבל שיש אולי אדם אחד ביניכם הקוראים שהבין את המסר שלי ושאם עד עכשיו הוא לא היה בטוח לאיזה צד מהצדדים הפוליטיים הוא שייך, כעת הוא מבין שכדי שכל האוכלוסייה תשגשג, אין מנוס מלהגדיל את מספר הביסקוויטים שעומדים לרשותה, בצלחת שעל השולחן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Leave a Reply


Scroll Up