פרק ח’ בהיסטורה הפוליטית של אמריקה \ בן אלידע

March 2, 2019 2:08 pm0 commentsViews: 2

מערכת הבחירות של 1984 הקנתה לרפובליקנים ולרייגן ניצחון נוסף, הפעם על המועמד הדמוקרטי שהיה סגן הנשיא של קרטר – וולטר מונדייל. הבחירות האלה אבל ראויות להכנס להיסטוריה, שכן בפעם הראשונה בתולדות ארה”ב, הצוות הדמוקרטי כלל בנוסף למונדייל, את מי שנבחרה להיות סגניתו, ג’רלדין פרארו – האשה הראשונה שמונתה על ידי מפלגה רצינית לעמדה הרמה, ופרצה תקרת זכוכית שהייתה חסומה לנשים כליל

ג’ורג’ בוש, שהיה סגנו של רייגן לאורך 8 שנות כהונתו, היה מועמד הרפובליקנים לבחירות של 1988, והוא התגבר בקלות על המועמד הדמוקרטי מייקל דוקאקיס. המוטו של בוש במערכת הבחירות שלו היה אי הטלת מיסים חדשים. הסיבה להבטחה הזאת שלו הייתה הניסיון המר של הבוחרים בתקופת כהונת קודמו רייגן, שקיצץ את מדרגות המס באופן שהיטיב מאוד עם בעלי ההון, אבל נאלץ להטיל כל מיני מסים עקיפים שגרמו להתייקרות מוצרים ושירותים באופן חסר תקדים. “קראו את שפתי”, פנה בוש לבוחרים, “לא עוד מסים!”. ובכן, לא היה נשיא בהיסטוריה האמריקאית, שהמאפיין העיקרי שלו היה: עליה מסחררת במסים העקיפים. עליית יוקר המחייה, והגרעון המסחרי העצום שנוצר בתקופת הנשיא בוש, הביאו את הנשיא הדמוקרטי הצעיר ביל קלינטון אל הבית הלבן בשנת 1992, שכהן שתי קדנציות מלאות, למרות הנסיון הרפובליקני להדיחו במהלך הקדנציה השנייה שלו, הסנט הדמוקרטי סירב להדיח לאחר שהקונגרס מצא אותו אשם בעדות שקר בנוגע לפרשיית מין שבה היה מעורב.

קלינטון הצליח להעלות את כלכלת ארה”ב על פסים בריאים, על ידי החזרת מדרגות המס לתקופה הטרום רייגנית – בושית – רפובליקנית. את הגרעון העצום הוא הצליח לחסל לחלוטין, ובתום תקופת כהונתו השנייה הוא השאיר ליורשו אמריקה שבעה, מרוצה, ועם עודף מרשים בקופה.

בשנת כהונתו הראשונה, העלה קלינטון את מדרגות מס ההכנסה. הרפובליקנים זעקו כמובן והתנגדו נואשות למה שהם כינו ללא כל הצדקה: “עליית המסים הגדולה ביותר בהיסטוריה”. עליית המיסים הזאת נפלה כמעט באופן בלעדי על אלה שנמצאים במדרגת המס הגבוהה ביותר. בשנה השלישית לכהונתו הציג קלינטון תקציב שכלל ריסון משמעותי בהוצאות הממשלה. זאת הייתה גם השנה, שמאות מיליוני דולרים זרמו

לקופתה המתאוששת של ארה”ב כתוצאה מתשלומי המס העצומים של בועת הדוט – קום המתפתחת, שהציגה רווחים עצומים על השקעות פיננסיות, ומשכורות גבוהות למספר גדל והולך של שכירים

בתום תקופת כהונתו השנייה, הראו חשבונות הבנק הממשלתיים מאזן חיובי של כ 46 מיליארד דולר. בנוסף, גדלו היתרות בחשבונות ה”סושיאל סקיוריטי”, בסכומים העולים על הסכומים ששולמו לזכאים. התקציב הממשלתי היה מאוזן, והמאזן – המסחרי חיובי. חובה לציין שהחוב הלאומי, הצטמצם גם הוא, אם כי לא חוסל לחלוטין. מנקודת ראות ישראלית, יזכר קלינטון כמי שהושיב לשולחן הדיונים את עראפת ואת ראש ממשלת ישראל דאז – יצחק רבין, והצליח להביא אותם להסכים על תחילת תהליך שיוביל למשא ומתן לשלום. המפגש הזה הניב גם הוא תמונה היהטורית של עראפת ורבין לוחצים ידיים. לא הייתה כל סיבה שבגללה הבוחר ירצה להחליף את השלטון ולהחזיר אל ההגה נשיא רפובליקני.

בבחירות של שנת 2000 ניהל אל גור, מי שהיה סגנו של קלינטון, ונחשב לממשיך דרכו, מערכת בחירות לא סוערת במיוחד, כשמולו ניצב מועמד הרפובליקנים – ג’ורג’ בוש הבן. הייתה זאת מערכת הבחירות הראשונה בהיסטוריה שהוכרעה בבית המשפט ולא בקלפי. גור שזכה ברוב קולות הבוחרים בהפרש של כחצי מיליון קולות, נאלץ לדרוש ספירת קולות חוזרת בפלורידה, שבה, אחרי הספירה הראשונה, הסתמן יתרון קל לבוש, שהעניק לו את האלקטורים של פלורידה, ובעקבותיו יתרון במספר האלקטורים הכללי, שיכתיר אותו לנשיא. ספירת הקולות החוזרת, הפכה את היוצרות והעניקה לגור יתרון של כמה מאות קולות על בוש, שהעניקו לו את האלקטורים הנחוצים. עורכי הדין של בוש דרשו ספירה מחודשת והמקביל פנו אל בית המשפט העליון בדרישה שיכריע את חילוקי הדעות. בית המשפט, (שבו לשופטים עם בעלי אוריינטציה שמרנית היה רוב), הורה להפסיק את הספירה, קבע שהספירה הראשונה הייתה מספקת והעניק לבוש את האלקטורים שעשו אותו לנשיא

אמריקה קבלה נשיא שלא נבחר על ידי אזרחיה, בצעד שיזכר על ידי הדמוקרטים לדראון עולם כגניבת הנשיאות.

המשך בשבוע הבא.

Leave a Reply


Scroll Up