אחרי שבית המשפט העליון הגביל כמעט לחלוטין את הגישה להפלות במדינה הקתולית, יצאו מפגינות ומפגינים למחות מחוץ לכנסיות. פעילי ימין קיצוני מנעו מאישה להיכנס לכנסייה בוורשה, וכתובות גרפיטי רוססו על כנסיות בפוזנן. מתפללים צעקו להם: “ברברים”

מתנגדי הגבלות על הפלות הפגינו אתמול (ראשון) בכנסיות בפולין, ביום נוסף של מחאה מאז שבית המשפט העליון ביטל חוק שאפשר הפסקת היריון במקרים של מומים מולדים בעוברים. עוד לפני ההחלטה ביום חמישי, ההגבלות על ההפלות במדינה היו מהנוקשות ביותר באירופה, ועתה הן כמעט אסורות לחלוטין פרט למקרים של אונס, גילוי עריות או סכנה לחיי האם.

להמשך קריאה

78% רצו להחליף את החוקה שנכתבה בימיו של הרודן פינושה, וקבעו גם כי מי שינסח אותה יהיו אזרחים ולא פוליטיקאים. על המסמך החדש יצביעו ב-2022. הנשיא הימני בירך, אך הבהיר שזו תחילת הדרך. התושבים, שיצאו להפגנות זעם על אי-השוויון לפני שנה, חגגו: “הניצחון שייך לעם”

אזרחי צ’ילה הצביעו ברוב מוחץ בעד החלפת החוקה מימי הדיקטטורה של אוגוסטו פינושה – כך עולה מספירת קרוב ל-90% מהקולות במשאל העם, שבעקבותיהן פרצו הלילה (שני) חגיגות בכמה ערים במדינה. 78% הצביעו “כן” על ביטול החוקה הישנה, וקבעו גם בשאלה השנייה במשאל העם כי החוקה החדשה תנוסח על ידי אסיפת נבחרים שתהיה מורכבת מאזרחים בלבד, מחציתם נשים ומחציתם גברים, ולא תכלול גם פוליטיקאים, בעדות לחוסר האמון בהם.

להמשך קריאה

נתניהו הימר במשך יותר מעשור על הרפובליקנים, והזניח את הדמוקרטים. הוא פגע בתמיכה הבין-מפלגתית שישראל נהנתה ממנה בקונגרס. אם ביידן ינצח והדמוקרטים יקחו גם את הסנאט, ייאלץ נתניהו לשקם את אמינותו ולשנות את מדיניותו. זו תהיה משימה קשה מאוד אפילו עבורו

במקביל לבחירות לנשיאות ב-3 בנובמבר, יתקיימו בארצות הברית גם בחירות לשני בתי הקונגרס. הן קריטיות מפני שהן יקבעו את מידת שיתוף הפעולה בין שתי רשויות השלטון, המחוקקת והמבצעת, ואת חופש הפעולה של הנשיא שייבחר.

הבחירות לקונגרס נערכות כל שנתיים, ולבחירה עומדים כל 435 צירי בית הנבחרים, 33 סנאטורים – כל שנתיים נבחרים שליש מחברי הסנאט, המונה מאה חברים על בסיס שני סנאטורים לכל מדינה בלי קשר לגודלה – ועוד שני סנאטורים בבחירות מיוחדות במדינת אריזונה, עקב מותו של ג’ון מקיין, ובמדינת ג’ורג’יה, עקב פרישתו של הסנאטור המכהן.

להמשך קריאה

אדיס אבבה זימנה את השגריר האמריקני לשיחה, אחרי האזהרה של נשיא ארה”ב המאשים אותה בסיכול ההסכם עם קהיר. לא ניכנע לתוקפנות משום סוג”, הזהיר ראש הממשלה שהבטיח להשלים את סכר התחיה. במצרים ובסודאן חוששים מפגיעה באספקת המים

ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד הזהיר היום (שבת) כי ארצו “לא תיכנע לתוקפנות משום סוג”, יממה אחרי שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר כי מצרים עשויה לפוצץ את הסכר השנוי במחלוקת שהיא מקימה בנילוס. השגריר האמריקני באדיס אבבה זומן לשיחת הבהרה, בטענה שוושינגטון “מסיתה למלחמה”.

מיזם “סכר התחיה האתיופי הגדול” עומד במרכזה של מחלוקת ממושכת בין אתיופיה לבין מצרים וסודאן, החוששות מפגיעה באספקת המים שלהן. טראמפ, במהלך שיחה עם מנהיגי סודאן שעסקה גם בנורמליזציה עם ישראל, אמר כי קהיר לא תוכל לחיות עם הסכר ועשויה להרוס אותו. טראמפ טען שהוא כבר גיבש הסכם, אך אתיופיה הפרה אותו ולכן הוא נאלץ לקצץ בכספי הסיוע למדינה שבמזרח אפריקה.

להמשך קריאה

בעוד 85% משטח ספרד מורכב מאזורים כפריים – רק 20% אחוז מהאוכלוסייה במדינה מתגוררת בהם. בשל כך, יצאו במדינה ביוזמות שונות כדי “להחיות” את האזורים הכפריים בעזרת מהגרים, בעיקר מאמריקה הלטינית. גם בשבדיה, אוסטריה, פינלנד, הולנד וגרמניה השיקו תכניות דומות

כשהחיים במולדת ונצואלה הפכו למאבק, קתרין נגרין ומשפחתה ארזו תיק ונסעו אלפי קילומטרים לצפון מערב ספרד, שמנסה למשוך תושבים חדשים. למרות משרות בשכר טוב בצבא ובחינוך, נגרין אמרה כי המחסור והעלאת המחירים של סחורות יומיומיות כמו מזון ותרופות, הפכה את החיים בבירת המדינה קראקס לאתגר אמיתי.

להמשך קריאה

בדרכו שלו: יהודה בארקן היה תופעה ייחודית בדברי ימי הקולנוע הישראלי

הוא מכר כמות אסטרונומית של כרטיסים, התמיד בעשיית קולנוע פופולרי גם כשכולם הלכו בכיוונים אחרים, פיתח וטיפח ז’אנר בלעדי לתעשייה המקומית, וגם כשהצליח וגם כשהתרסק זה תמיד היה בזכות עצמו – בלי טובות מהמבקרים, הקרנות או הפסטיבלים. פרידה מיהודה בארקן

ב-75 שנות חייו גילם יהודה בארקן עשרות תפקידים שונים בקולנוע הישראלי, ועבר דרכם את כל שלבי החיים. הוא התחיל כצעיר פוחז; המשיך כאבא שבנו הוא בבת עינו; ורגע לפני מותו עוד הספיק להשלים את המעגל ולגלם סבא.

בארקן הוא חלק בלתי נפרד מן ההיסטוריה של הקולנוע הישראלי, וכל תחנה בקריירה שלו מעידה על תופעה רחבה בהרבה. את טבילת האש הקולנועית שלו עשה בתפקיד קטן ב”הוא הלך בשדות” מ-1968 בכיכובו של אסי דיין, הנחשב לסרט שמסמל את אתוס הגבורה המקומי. שנתיים לאחר מכן כבר הגיע תפקיד ראשי, ב”לופו” של מנחם גולן, שמכר כמות אסטרונומית של כרטיסים – יותר מ-800 אלף שכאלה, נתון שכיום אף סרט ישראלי לא יחלום להתקרב אליו, וגם רוב הלהיטים ההוליוודיים לא יצליחו.

להמשך קריאה

כמו בכל סרט אמריקני, טראמפ בונה על “הפי אנד” • הוא הודיע על בליץ של הופעות: 11 עצרות ביומיים האחרונים של הקמפיין • “אף אחד לא יכול לעשות קאמבק יותר טוב מאיתנו”, הצהיר בפני קהל של בני אמיש • הדמוקרטים מצידם לא מתרשמים, וכבר מתייחסים לביידן כנשיא

מדינת “אבן הראשה”, כך כונתה פנסילבניה בשל מרכזיותה בקרב 13 המושבות. בחירות 2020 החזירו את פנסילבניה, שבה הוכרזה עצמאותה של ארה”ב ב־4 ביולי 1776, למרכז הבמה.

שני הצדדים מתמקדים בה כאילו מדובר בפלורידה של שנת 2000, ובצדק. בשנת 2016 טראמפ הצליח “לגנוב” אותה מהדמוקרטים אחרי 28 שנה שבהן הצביעה להם, ועכשיו הוא מנסה לעשות את זה שוב על ידי הדגשת תעשיות הפחם ופצלי השמן ושאר המפעלים שייאלצו להיסגר בשל מדיניותו הירוקה של ג’ו ביידן.

להמשך קריאה

קלודין עאון אמרה בראיון לרשת הטלווזיה “אל ג’דיד” ואמרה כי היא תומכת בהסכם שלום עם המדינה היהודית • “אנחנו חייבים להישאר במצב של מלחמה?”

בתו של נשיא לבנון, קלודין עאון

בתו של נשיא לבנון, מישל עאון ראוקוז, ויו”ר הוועדה הלאומית לענייני נשים בלבנון, קלודין עאון, אמרה בראיון לרשת הטלווזיה המקומית “אל ג’דיד” כי היא תומכת בשלום עם ישראל.

במהלך הראיון אמרה עאון כי: “יש לנו את הבעיות שלנו. שאלת סימון הגבולות, אוצרות הטבע שלנו והפלטים הפלשתינים. אלו בעיות שמקשות על הכלכלה שלנו. אחרי שהבעיות האלו יבואו על פתרונן, אני לא רואה בעיה בכך שלבנון תחתום על הסכם שלום עם ישראל”.

לדברים, שנחשבים חריגים במיוחד בשיח הפוליטי הלבנוני ועוד יותר כשהם מגיעים מפיה של בתו של הנשיא הנחשב בעל ברית של ארגון הטרור חיזבאללה, הוסיפה עאון כי: “אני רוצה להגן על האינטרסים של ארצי. לבנון קודם. אני לא מבינה למה אנחנו חייבים להישאר במצב של מלחמה. אין לי וויכוח אידיאולוגי עם אף אחד, רק וויכוחים פוליטיים”.

להמשך קריאה

רה”מ הודיע: “אנחנו מתכוננים לשלום חם עם סודאן” • בחודשים האחרונים נרשם במדינה מחסור חמור במזון, בעקבות שיטפונות שהשמידו את התוצרת החקלאית

הגנרל הסודאני אל בוחראן

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע היום (ראשון) כי ישראל תשגר מיד משלוח סיוע של חיטה לסודאן בשווי של כ-7.5 מיליון שקל. “נעבוד בצמוד עם ארה”ב כדי לסייע לסודאן”, אמר נתניהו.

נתניהו כתב בחשבון הטוויטר של באנגלית: “אנחנו מתכוננים לשלום חם עם סודאן ונשלח סיוע חירום של חיטה בשווי של כ-5 מיליון דולר לחברינו בסודאן”.

סודאן סובלת בחודשים האחרונים ממחסור חמור במוצרי מזון, לאחר שבחודשים האחרונים אירעו בה שיטפונות עזים שהשמידו חלק גדול מהתוצרת החקלאית במדינה. שר החוץ האמריקני מייק פומפאו הודיע אתמול כי ארה”ב תשלח לסודאן סיוע חירום בשווי של 81 מיליון דולר, שיכלול מזון, תרופות, מערכות לטיהור מים, אוהלים וציוד רפואי.

להמשך קריאה

הסכם הנורמליזציה עם סודאן יביא אותנו לעמדת מפתח במזרח התיכון • ישראל תהפוך לגורם מייצב כ”מלכת המים” של האזור וכמובילה כלכלית • פרשנות

כל האיתותים על הלוח מראים שזה קורה אוטוטו. שבתוך כמה ימים ייחתם ההסכם בין מדינת ישראל לאחת המדינות הגדולות והחשובות במזרח התיכון, סודאן. כך אומרים מקורות בירושלים, שמקורותיהם נמצאים בעומק השטח הסודאני.

צילום: רויטרס

צריך לחזור שוב לעבר, סודאן היתה “מהנוראות באויבותינו”. הגדרה של אלה שמכירים את השטח מקרוב.

בן לאדן ישב שם, והיא היתה מרכז של טרור שהופעל קודם כל, לפני כל פיגועי אל־קאעידה וגורמים נתמכי איראן, נגד מוסלמים מתונים.

זה הישג שראש הממשלה נתניהו הוביל וטיפח לאורך שנים. זה הטריפל של העשור – שתיים במפרץ ואחת באפריקה. סודאן היא מדינת פריפריה ערבית קלאסית, כמו עיראק, והשלום איתה – לא שהוא יקדם את ישראל, אלא הוא יהפוך את ישראל למדינת מפתח במזרח התיכון. לאו דווקא על רקע העימות הערבי־איראני, אלא על רקע יכולותיה של ישראל בתחום הכלכלי, הטכנולוגי ופיתוח החקלאות ומקורות המים.

להמשך קריאה